"יהללך זר ולא פיך", אז הנה קצת נחת ומוטיבציה על ידי ציטוטים מכמה מהמיילים שקיבלתי בתקופה האחרונה. יש עוד במגירה של גוגל, אבל עדיין, כיף גדול לשמוע!
**********************************
שלום דעאל,
קודם כל: תודה!.
כבר ארבעה חודשים שאוכל מבחינתי הוא משהו כיפי.
כבר ארבעה חודשים שלא ספרתי קלוריות.
בלי רגשי אשמה, בלי כאבי בטן.
אני מרגיש ששוחררתי מהכלא שבו שהיתי מרבית חיי הבוגרים.
בשיאי שקלתי 122 ק"ג.
מאחורי אינספור דיאטות, והשלה של מאות קילוגרמים והשמנה של מאות נוספים.
אם להודות על האמת, במאבק עם ההשמנה, נכנעתי.
אני בן 35 וידעתי שאין בי את הכוח לעוד דיאטה. בעיקר כי ידעתי מה בא אחרי הדיאטה.
בסופו של דבר, הכל עולה בחזרה ואף יותר מזה.
לא היה לי כוח לאימונים הבלתי נגמרים בחדר כושר (וגם אין כבר זמן...), לחולשה, לרעב.
ואז ראיתי את הכתבה בערוץ 2, על השיטה "ההזויה" החדשה.
ו-קליק.
היום זה ארבעה חודשים של דרך חדשה.
המון חמאה, המון גבינות שמנות, בשר אדום, שומן, שמן זית
אבוקדו, זיתים, ביצים ועוד הרבה אוכל טעים.
אימוני קרוספיט (ופריקת כתף אחת) וריצות מתונות של 6 ק"מ.
8 קילו פחות, שנראים הרבה יותר, ובעיקר – בלי שום מאמץ.
בלי שום מאמץ. בלי שום קושי. בלי לחשוב על זה בכלל.
חיכיתי עם המייל הזה עד לבדיקות הדם.
אתמול קיבלתי את התוצאות. הכל מעולה (למעט חריגה קטנה של תפקודי כבד, 42 במקום 37, זכר לכבד שומני, שגם זה יעלם עם הזמן).
המון תודה
א.
**********************************
דעאל היקר שלום,
קודם כל הספר מדהים ומשנה חיים! עד היום היו לי קשיים לעבור לתזונת פליאו ב-100% בעיקר בגלל אכילה רגשית שהייתה שוברת אותי. אבל עכשיו אני ובעלי החלטנו ביחד וזה מדהים! וגם עברנו לעשות ספורט עם נעלי ויבראם חמש אצבעות וזה בכלל כיף.
...חייבת לכתוב לך כמה שהבלוג שלך, הספר ובכלל החשיפה לתזונה משמחת אותי (גופנית ופיזית). קיבלתי היום תוצאות של בדיקת דם - סכרת גבולית נעלמה כלא הייתה, כולסטרול ירד לנורמות ופתאום אני בהגדרה של אדם בריא...
גרמתי לרופא שמטפל בי להתעניין בתזונה הקדמונית והוא קנה את הספר שלך !
:-)
נטלי
**********************************
אני מפקד בן 20 המשרת בגדוד שקד בחטיבת גבעתי. זהו אינו סיפור הצלחה מסחרר כי מעולם לא הייתי זקוק לשינוי דרסטי אך הרגשתי מחויבות לשתף אותך מכיוון שאתה האחראי לשינוי.
כבר יותר משנה שאני מרגיש עייפות כרונית בצבא בלי קשר לשעות שינה, חוסר חשק וכוח פיזי, כבדות ורעב ארוך ומתמשך, בנוגע ליציאות-בערך פעם או פעמיים בשבוע (עצירות רצינית).
לפני חצי שנה בערך נתקלתי בכתבה בעיתון הצבאי ״במחנה״ על פליאו, קראתי את דבריך בשקיקה ותחושה של אאוריקה הציפה אותי, הדברים לא היו חדשים לי לגמרי אך זאת הפעם הראשונה שהבנתי באמת על מה מדובר, התחברתי לרעיון.
הכתבה הגיעה בזמן הנכון, החלטתי לקרוא עוד ועוד ובזמני הסיור עברתי על 80% מהחומר בבלוג, תוך שבוע החלטתי שאני מנסה לשנות גישה.
התפריט החדש היה למעשה שדרוג של הקיים בבית, תמיד אכלנו הרבה בשר ודגים, פחות חלקי פנים אבל ירקות ופירות היו שם, גבינות שמנות, שמן זית ואבוקדו. אליהם הצטרפו קוסקוס, ספגטי ולחמים כמו בכל בית ישראלי ממוצע..
השינוי המהותי התרחש בצבא, הפסקתי לאכול את המטוגנים, הספגטי והפתיתים הרעילים, הלחם, הממתקים והחטיפים שחיילים ככ אוהבים ושתייה מתוקה, הוספתי לצלחת המון ירקות וסלטים ובעיקר בשר, אני מביא איתי לבסיס סרדינים, טונה, שמן זית, אבוקדו אם יש בסופר, אגוזים ושקדים.
מבחינת אימונים אני עושה אימוני כוח ומשקולות עצימים של שעה שלוש פעמים בשבוע אמנם לא קרוספיט אבל הכי קרוב שאני יכול, ומדי פעם ריצה כשיוצא.
השיפור הגיע מהר מהמצופה, תוך פחות משבועיים העייפות נעלמה, ערנות וחדות החליפו אותה, היציאות השתפרו לפעם ביום, אני ישן טוב ומרגיש קליל וחיוני. ירדתי במשקל, אך התחטבתי והתחזקתי. אני מרגיש טוב מתמיד!
מרגיש שמצאתי את סגנון החיים המתאים לי, מעולם לא התחברתי לבצק, כנער הייתי אוכל מגש פיצה משפחתית לבד ומרגיש רעב לאחר כשעה.
כיום אנחנו אוכלים הרבה יותר טבעי בבית. כשאני חוזר לשבתות התפריט נטול קמח שמן וסוכר, יש הבנה ותמיכה מלאה.
אין בפי מילים להודות לך!
דוראל
**********************************
היי דעאל.
עכשיו אני יכול לסכם חודש ראשון במהלכו קראתי את הספר וביצעתי במקביל את המעבר לתזונת האדם הקדמון.
אני בן 42, רץ באופן קבוע בשבע שנים האחרונות ריצות ארוכות (מרתונים), במשקל של 82-83 ק"ג (גובה 1.83).
מזה זמן רב שאני מנסה לרדת מ-80 ק"ג וראה זה פלא, זה קרה עכשיו.
אז קודם כל, תודה רבה – אני נהנה מהדרך ומהתוצאה, המלצתי גם לסביבתי הקרובה – כבר התחילו תהליך וקנו את הספר!
**********************************
דעאל, בינתיים זה הולך כמו חלום! אני גם חברה באתר של מארק סיסון שהמלצת עליו ופשוט לא יכולה להאמין שכל זה קורה. קניתי את הספר שלך כמובן - מכאן כל זה התחיל, למרות שכבר שנתיים אני רוצה לעשות את המעבר הזה וחושבת על זה - שמעתי על הדרך הזאת לראשונה מאחת המורות שלי ליוגה. בינתיים אני לא כותבת מכתב "הצלחה" כי אני ממש בהתחלה ורוצה להגיע למשקל היעד שלי בעוד כמה חודשים ואז לכתוב. מעולם לא הרגשתי אופטימית לגבי היכולת להוריד ולו גרם ממשקלי וזאת בהתבסס על כל כך הרבה כשלונות מהעבר. והפעם הלב פשוט מאושר ואני פשוט יודעת שמצאתי מה שחיפשתי. לראשונה מאז שנים ירדתי מתחת למשקל 75 - וזה תמיד היה הרף התחתון ביותר שהצלחתי להגיע אליו כולל המון ספורט והרעבה עצמית. והפעם... המשקל פשוט הראה 74.9 ולא יכולתי להאמין למראה עיני.
בקיצור - אתה מבין שזאת השתפכות של מתחילים אבל באמת שאני לא יכולה להפסיק כי האנרגיות בשמיים :)
תודה תודה על הכל! :)
מיכל
**********************************
היי דעאל,
קוראים לי ציביה ואני בת 22.
חבר שלי קנה לי את הספר בגלל שהתעניינתי בפליאו... והספר כתוב במקצועיות ממש ועם זאת בצורה פשוטה שכל אחד יכול להבין, מאחר ואני לומדת תואר ראשון לסיעוד הדברים וההסברים התיישבו לי בראש אחד לאחד עד כדי התרגשות אני ממש נהנתי ואני כבר חודשיים בפליאו וחבר שלי נגרר איתי גם
יש קטעים בספר שאני כבר קוראת אותם בפעם השניה שמאוד מעודדים להמשיך (נפילות, קשיים וכו') והמתכונים מעולים! ממה שניסיתי עד עכשיו.
אני ממש מודה לך ברמות לא רגילות, ומאוד התחברתי להתחלה שכתבת לגבי "גנים דפוקים" - כי גם אני באתי ממשפחה כזאת ולא בא לי לפתוח את העיניים בוקר אחד ולחכות שהגנים האלו יגידו שלום..הספר הומוריסטי וכיף לקרוא אותו. בנוסף, הספר פתח לי את העיניים לראות את העולם בצורה שונה, בלי שום קשר לתזונת פליאו, לחיות יותר, לטייל, לנוח ועם זה הכל השתנה. כיף לי לחיות (אני סה"כ בת 22 אז אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה לי עוד 10 שנים אם לא הייתי משנה את הסגנון חיים שלי).
הלחצים הנפשיים שלי ירדו, אני מרגישה יותר טוב מה גם שפעם אחרי כל ארוחה היו לי בחילות (אולי אי סבילות לגלוטן? אבל גם סוכר היה עושה לי בחילות).
אין לי מושג אם אתה מודע למה שאתה עושה לאנשים בשינוי שהם עוברים בזכות הספר הזה...לא רק בבריאות ובתזונה, גם בנפש עצמה בהסתכלות על החיים בצורה אחרת - ולחיות אותם!
יותר מהכל! ע-ל ז-ה אני מודה לך
**********************************
קדימה - שילחו אלי גם אתם את הסיפור שלכם (וגם תמונה!) ותוכלו לעודד אחרים לקחת אחריות על בריאותם ולעשות שינוי.
(קרדיט תמונה: http://goo.gl/OQXXb6)
