אחרי הפוסט האחרון על ליקוט הפטריות, הגיעו הרבה תגובות בסגנון: "אבל איך נדע שזו אינה פטריית רעל?". ת'כלס, זו שאלה לעניין. אז הנה פתרון טעים ובטוח לחוששים ולחוששות: אורניות.
אורניה היא אחת הפטריות הכי נפוצות בארץ. היא גדלה בכל חורשת אורנים, בצפון ובמרכז, והיא קלה מאוד לזיהוי ובטוחה לחלוטין למאכל. איך תזהו אורנית? קל מאוד: היא נראית דביקה ובצבע חום בהיר, וחלקה התחתון נראה כמו ממש ספוג צהוב, בדרך כלל הוא נראה כמו ספוג צהוב, רטוב ומלוכלך. בינגו. אם פעם יכירו לכם אורנייה אחת, תוכלו בקלות לזהות את אחיותה בהמשך. קשה מאוד מאוד להתבלבל.
כך או אחרת, למרות נחמדותה, אורנייה היא גם פטרייה בעייתית מעט ולא נחשבת לדליקטס. היא רטובה ולכן מגירה המון נוזלים ולא מתאימה לתבשילי פטריות קלאסיים. גם הטעם שלה קצת פרווה ולא של פטריית יער עצבנית. ובכל זאת, היא בחינם, והיא נותנת ניחוחות של חורש ושל חורף. נקטוף את האורניות הצעירות ואת הותיקות והענקיות הרטובות נשאיר ביער. נמלא אורניות מלוא הטנא.
מצרכים:
מטגנים את הבצל בכף שמן קוקוס עד שהוא נעשה שקוף. מוסיפים את הפטריות. מוסיפים את התרד. מוסיפים חלב קוקוס. מוסיפים חצי ליטר מים (בערך באותה כמות של חלב הקוקוס). מביאים לרתיחה. זהירות: אם תשאירו את המכסה סגור, חלב הקוקוס עלול לגלוש לכם. כדאי לכן שתשאירו את הסיר מכוסה רק חלקית.
מנמיכים את האש ומבשלים יחד כשעה על אש קטנה. מתבלים במלח ופלפל שחור גרוס.
אחרי עוד קצת זמן על האש המרק מקבל צבע צהבהב חום וטעם עמוק ומשגע (בתמונה הוא עדיין לבן).
התרד, הפטריות והקוקוס התגלו לי כחברים טובים מאוד.
איך אמרה אשתי: "יצא לך גורמה". וואללה.
מחר ירד פה גשם, אז אולי כדאי שבשישי תצאו לבדוק מה הולך בחורשה הקרובה לביתכם?
אורניה היא אחת הפטריות הכי נפוצות בארץ. היא גדלה בכל חורשת אורנים, בצפון ובמרכז, והיא קלה מאוד לזיהוי ובטוחה לחלוטין למאכל. איך תזהו אורנית? קל מאוד: היא נראית דביקה ובצבע חום בהיר, וחלקה התחתון נראה כמו ממש ספוג צהוב, בדרך כלל הוא נראה כמו ספוג צהוב, רטוב ומלוכלך. בינגו. אם פעם יכירו לכם אורנייה אחת, תוכלו בקלות לזהות את אחיותה בהמשך. קשה מאוד מאוד להתבלבל.
 |
| ככה נראה מצבור נחמד של אורניות טריות, השבוע |
כך או אחרת, למרות נחמדותה, אורנייה היא גם פטרייה בעייתית מעט ולא נחשבת לדליקטס. היא רטובה ולכן מגירה המון נוזלים ולא מתאימה לתבשילי פטריות קלאסיים. גם הטעם שלה קצת פרווה ולא של פטריית יער עצבנית. ובכל זאת, היא בחינם, והיא נותנת ניחוחות של חורש ושל חורף. נקטוף את האורניות הצעירות ואת הותיקות והענקיות הרטובות נשאיר ביער. נמלא אורניות מלוא הטנא.
מצרכים:
- קילו של אורניות קלופות ונקיות היטב. את השכבה הספוגית יש לקלף ולזרוק. כך נעשה גם לקליפה הדקה והחומה מכובע הפטרייה. כדאי לדעת שיש רימות שמאוד אוהבות לדור בבשר האורנייה ולכן אם אתם רואים חורים בחלקה התחתון (אחרי שקילפתם את שכבת הספוג), דעו שיש שם תולעים, ויש לחתוך ולזרוק חלק נגוע. בסוף ישארו ערמות צהובות, ובשאיפה מוצקות, של אורניות רעננות.
- בצל לבן אחד קצוץ דק
- צרור גדול של עלי תרד טריים ונקיים. קצוצים גס.
- קופסת חלב קוקוס
 |
| אורניות נקיות נקיות |
מנמיכים את האש ומבשלים יחד כשעה על אש קטנה. מתבלים במלח ופלפל שחור גרוס.
 |
| חגיגה בסיר |
 |
| בדרך לעוד לקוח מרוצה |
אחרי עוד קצת זמן על האש המרק מקבל צבע צהבהב חום וטעם עמוק ומשגע (בתמונה הוא עדיין לבן).
התרד, הפטריות והקוקוס התגלו לי כחברים טובים מאוד.
איך אמרה אשתי: "יצא לך גורמה". וואללה.
מחר ירד פה גשם, אז אולי כדאי שבשישי תצאו לבדוק מה הולך בחורשה הקרובה לביתכם?
