אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

ניקול לכבוד שבת

היום בצעתי את ניקול. ניקול הוא פק"ל (או שמא היא פק"לית), הכולל כמה שיותר סיבובים בעשרים דקות, כשכל סיבוב כולל:
ריצת 400 מטר
מקסימום עליות מתח
אני, במהלך האימון, בצעתי שיא אישי של 22 עליות מתח (בסיבוב הראשון). אח"כ 17, 16, 16 ועוד ריצה אחת (סה"כ 5 פעמים  400 מטר ו- 71 עליות מתח בעשרים דקות). אחלה אימון של סבולת וכח. ספרו לנו בהערות מה עשיתם אתם. שבת שלום. 

By מר קדמוני with 1 comment

אליזבת, מרתונים ומשקל מעל לראש

היום פק"ל בשם אליזבת. 21-15-9 של קלין עם 60 ק"ג ודיפ טבעות (שזה אומר שלושה סיבובים, 21 חזרות מכל אחד משני התרגילים בסיבוב הראשון, 15 חזרות בשני ו 9 בשלישי. קלין הוא הרמת המשקולת מהרצפה לכתפיים. עד כאן רש"י). 
אני השבוע הייתי בעיקר חולה (סוג של after party אחרי הקור של עזה), אז לא נרשמה פעילות אינטנסיבית במיוחד בגזרתי, למעט אימון של C&J, שהיה די סבבה.
לעניין אחר שאשמח לשמוע את דעתכם. יש לי שכן קרוב (יש לי גם אח רחוק, אבל זה סיפור אחר), שהחל לפני כשנה באימוני ריצה אינטנסיביים ולפני מספר שבועות סיים לראשונה בחייו ריצת מרתון מלאה, במרתון טבריה. יפה וכבוד.
אבל, כמו רצים רבים, הוא התמקד באימוני נפח ריצה. מכיוון שאני גר בבית הסמוך וקודח לו בשכל, ומכיוון שרעש המשקולות לא נותן לו לישון, אז עכשיו, אחרי שהמרתון מאחוריו, הוא נפתח לקבל חיזוק חיובי ופיסי, כדי לחזק את הגוף ופלג הגוף העליון שהתמססו להם מרוב ריצות. שני אימוני קרוספיט הוא עשה השבוע (!): אימון Overhead Squats וסינדי. 
להערכתי והבנתי, Overhead Squats הוא התרגיל, לרצים שרוצים להתחזק. הוא נותן גמישות, יציבות, חוזק ובעיקר עובד על שרירי הליבה, הבטן והגב התחתון, שמחזיקים את הגוף ויוצרים את היציבה הנכונה. העניין הוא בנייה הדרגתית של יכולת וגמישות על מנת להגיע לCORE חזק ואפקטיבי. התחלנו עם חימום ותרגול הטכניקה עם מוט PVC. אצנים מגלים שקל להם הרבה יותר לרוץ מאשר לבצע סקוואט נמוך וחזק. אחרי שהתנדנדנו קצת עברנו למוט בלבד (מוט קל של 10 ק"ג), ושם הוא התחיל להרגיש את הכתפיים, היציבה והקושי לשמור ברכיים וגב. תרגול 5*5 של Overhead Squat לאורך מספר חודשים יביא אותו, לדעתי, למצב חזק בהרבה ויכולת לשמור על תנוחת גוף טובה יותר לאורך כל הריצה.
מה השיא שלכם עם Overhead Squats? מדד ראוי וידוע ואיכות מעולה היא ביצוע של 15 Overhead Squats מלאים במשקל גוף. אני עוד לא שם, אבל עם 70% ממשקל גוף אני מצליח 15 חזרות. 
התמונה מכאן. פרסמו מחשבות בהערות. 

By מר קדמוני with 3 comments

הרהורים על בלוגינג ועל כושר קרבי בעקבות הלחימה

הי חברים.
כמו שכתבתי כאן בשבוע שעבר, אני לא בטוח לאן מועדות פני הבלוג הזה. מכל מקום, שמחתי לראות התיחסויותיכם ואשמח לנוספות. את הזמן שעבר מאז ש"נחתתי" שוב בבית הקדשתי לחזרה לשגרה. לחזור לאכול אוכל בריא, מזין וטרי, לחזור ולישון לפחות 7 שעות בלילה, לחזור ולהתאמן (קצת ריצה, קצת פק"לי כח, קצת טבאטה), וגם לחזור ולעבוד. שגרה.
ימי הלחימה בעזה הביאו אותי להתבוננות על התועלת של קרוספיט למוכנות הפיסית שלי וגם להביט על מה נדרש מחיילים בעת לחימה, בזמן אמת. נתחיל מהשורה התחתונה: קרוספיט עובד, ועובד היטב. הייתי מוכן, פיסית ומנטלית, אל מה שבא לקראתי, ובלי ספק תפקדתי טוב יותר ויעיל יותר בזכות שגרת האימונים שלי.
אז הנה כמה תובנות פרטיות שלי על מהותו של "כושר קרבי", או, מה נדרש מלוחם בחיים האמיתיים.
1. קשיחות מנטלית
וואללה, בסוף בסוף, הנצחון מתחיל אצלך בלב. קר שם, ואתה מותש, וכבר עבדת יומיים רצוף, ועכשיו צריך שוב לתרגל, או לחלק גזרות, או לעבוד על הזחל, או לצאת להתקפה, או לפרוק משאית תחמושת, ואז עוד אחת ועוד אחת, או לטפל בחייל שמתקשה. והכל קשה, ואין לך כח. כאן נבדל מי שיש לו חוסן מנטלי מהאחרים. החיים האמיתיים לעולם יהיו קשים יותר, שחורים יותר, מתישים יותר מאשר כל אימון ולכן על האימון להביא אותך למקום בו קשה לא רק פיסית אלא גם מנטלית. הגוף שלנו הוא מכונה מעולה וחזקה מאוד, ומה שמעכב אותה לא פעם הוא תפיסתנו העצמית. לכן, קשיחות ועמידות מנטלית היא בסיס לכל כושר קרבי אמיתי.

2. פעילות בעצימות גבוהה לפרקי זמן קצרים מאוד
אוקיי, בעזה לא רצים בחצאיות קצרות בשדות חיטה, אבל מתאר קרבי מייצר לך אינסוף הזדמנויות בהם אתה נדרש להפעיל כח מתפרץ ואגרסיבי בטווחי זמן קצרים מאוד. זה יכול להיות בטעינת פגזים בטנק כשאתה נתקל בחוליה, זה יכול להיות כשמחלקת ח"יר מטהרת בית, ואז רצים 20 מטר, נצמדים לקיר, משליכים מטען, יורים ועוד, זה יכול להיות גם כשאתה צריך להרים מישהו שנפל או לרוץ ולתפוס מחסה, שפתאום נוחתת עליך ארטילריה. אימוני כח מתפרץ (הנפות אוליפיות למשל), יצילו חיים.

3. פעילות פיסית מתמשכת עם משקל גבוה
לא יעזור כלום. לוחם קרבי לוקח על עצמו ציוד רב. הרבה מאוד ציוד. נשק, 10 ליטר מים, תחמושת, שכפ"ץ קרמי, רימונים, מזון, אפוד, מחסניות, תד"ל - כל אלו שוקלים ונמצאים בדיוק על הגב. 35-40 ק"ג לחייל. ואז יוצאים לדרך. פלוגת חי"ר מתקדמת בהליכה מבצעית בלילה בערך 1 ק"מ בשעה. זה לאט. אם צריך ללכת 6 ק"מ, זה שש שעות עם המשקל הזה, תוך התמודדות עם השטח, הרגליים והקור. מי שבנוי יותר פיסית ישרוד יותר ויצלח את הלחימה בקלות רבה יותר. מדובר לאו דווקא על שרירי ידיים או רגליים, אלא על יכולת הגוף כולו, כחטיבה אחת, לפעול תחת עומס משקל רב. אימוני גוף מלא תחת משקל (כמו דדליפט, overhead squat, ואחרים), יכשירו אתכם לתפקוד מתמשך עם פק"ל מלא טוב יותר מכל מד"ס.

4. זריזות ו"תנועתיות"
חיילים נעים במרחב. הם נכנסים לתוך טנק, הם יוצאים מתוך נגמ"ש, הם עוברים בין פתחים שנפערו בקיר של בית. התנועות האלו צריכות להיות מהירות, יעילות, חלקות. אחרת אתה נתקע, אתה מתעכב, אתה חשוף. יש כאלו המתקשים לנוע. גדלה להם כרס נחמדה מאז המילואים האחרונים ופתאום הם צריכים לעבור מהמסדרון האחורי של הטנק פנימה אל מושב הנהג. לא זז. אחרים צריכים ליפול קדימה ולעשות פזצט"א, כמו בימים הטובים של הטירונות. למה? כי נופל פצמ"ר או כי יורים עליך. כדאי שתוכל לזוז, ומהר, ברגע שצריך. האימונים שלך צריכים לכלול תנועה מגוונת, מהירה, משתנה, כי בה תשתמש ביום קריאה.

5. התמודדות עם עייפות
גם הנמר הכי קשוח נופל שדוד אחרי יומיים ללא שינה. בלחימה יש הרבה שהיות, אך יש גם הרבה מה לעשות, והשינה בזמן לחימה היא לעולם אינה סדורה (אתה לא יודע מתי תלך לישון), אינה מספיקה (תמיד תישן מעט מדי) ואינה איכותית (על רצפת טנק או נגמ"ש, עם שכפ"ץ ונעליים). כתוצאה מכך, רוב האנשים יהיו מתמיד במצב של עייפות ברמה כלשהי. ככל שהעייפות עולה, היעילות פוחתת. אי אפשר להתאמן לא להיות עייפים, אך אפשר להתאמן גם כשעייפים, לפעמים. אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות פחות ממאה אחוז בפוקוס בעת לחימה, והכושר יעזור לך להשאר עירני ויעיל.
התמונות באדיבות צלמי פליקר: , tabu, paraflyer, micah.e, michele cat, freemysoul
אז בתקווה נוספת שנשמר את הכושר,
פרסמו מחשבות ותגובות בהערות. הבלוג הזה מחפש לו דרך.

By מר קדמוני with 9 comments

ג'וני שב משדה הקרב

שלום חברים וחברות.
חזרתי אמש הביתה בשלום. חופשה מהצבא. בין לבין היתה כאן ההפסקה הארוכה בתולדות הבלוג, כמעט שלושה שבועות במהלכם השתתפנו, אני והגדוד שלי, גדוד שריון במילואים, בלחימה בעזה. היה חשוב, קשה, מעייף, אינטנסיבי ולא דומה לשום דבר (תיאור שנשמע כמו קרוספיט).
מצד שני, לאורך התקופה חייתי בדיוק הפוך מעקרונות החיים הבריאים: אכלתי גרוע (מנות קרב וקבנוס?!), ישנתי מעט מאוד, לא עשיתי שום פעילות ספורטיבית, והייתי עסוק בעיקר בלחימה, שגם זה לא ממש עיסוק בריא... 
ובכל זאת, בשורה התחתונה, אני וחבריי חזרנו כולם בריאים ושלמים והאויב נשאר מאחור, אם נשאר ממנו משהו. 
לגבי הבלוג, ההפסקה שנכפתה עלי מכח צו 8, הגיעה בתזמון מופלא, בדיוק שנתיים מאז שהתחלתי עם הבלוג. במהלך שנתיים אלו פרסמתי 622 פוסטים, הספק מרשים לכל הדעות. אז עכשיו, לאחר שבועות של הפסקה בפרסום פוסטים, אני לוקח את ההזדמנות לבצע קצת חשיבה על העתיד של הבלוג ועל האופי שלו מכאן ולהבא. אולי תרגום יומי של התכנים אינו די כדי לייצר קהילה עם נפח משמעותי, אולי אנשים רוצים לקרוא יותר על תזונה או על חוויות. מכל מקום, אני לוקח לעצמי יום יומיים עכשיו להתרגל לריח של מצעים נקיים ומיטה נורמלית (עדיף בהרבה על בתי הערבים באל-עטטרה), לחזור קצת לפעילות ספורטיבית של ממש, למתוח את הגוף ולרענן את המחשבה שקיבלה אופי ברור של מילואים.
בינתיים, אשמח אם תכתבו בהערות מה אתם חושבים. לאן אתם רוצים לראות את הבלוג הזה הולך ומה התכנים שיעניינו אתכם.
יאללה בי, גמרנו עם מלחמות. הלוואי. 




By מר קדמוני with 6 comments

עדכונים מהשטח

שלום חברים.
היום חמש כפול חמש של דדליפט.

מצטער שלא הייתי כאן.
אני בטירוף של מילואים לקראת לחימה ולכן אין לי שום אפשרות מעשית לעדכן פוסטים, ובודאי שלא להתאמן (בספורט).
שבת שלום

By מר קדמוני with 5 comments

צו 8

היום דדליפט 3*5
אני בצו 8 אז החל מהיום לא יהיה עדכון סדיר של הבלוג, עד שננצח...

By מר קדמוני with 5 comments

Clean and Jerk

היום אימון מאתגר משהו. הפעילו את הסטופר. בדקה הראשונה עשו C&J אחד, עם 60 ק"ג (או, התאימו ליכולת האישית), בדקה השנייה 2, בשלישית 3 וכן הלאה, עד שנשברים. פרסמו תוצאות בהערות.
אני ממליץ למצוא משקל שתוכלו להמשיך הרבה ולא משהו שיגמור אתכם אחרי 3 דקות.
אמש בצעתי גרסה מעט מוקטנת של מרפי. 1600 מטר, ואז חצי מפק"ל הכח (50 מתח, 100 מרפקים. 150 סקוואטים  - בחמישה סטים של 10-20-30), ואז עוד 1600 מטר. סה"כ 28:40. היה קר.
שבת שלום.

By מר קדמוני with No comments

מרפי- הגדול מכולם


היום אחד האימונים היותר קשים והיותר כיפיים של קרוספיט: מרפי. מי שעוד לא ניסה או עשה, זה הזמן:
ריצת 1600 מטר 
100 מתח
200 מרפקים
300 סקוואטים
ריצת 1600 לקינוח
משקעינים או חיילים אמריקאיים יעשו את הכל עם ווסט מלא (במשקל 5 ק"ג), מתחילים יעשו יחצי מרפי, או (חלילה),ממש מתחילים יעשו רבע מרפי - 400, 25, 50, 75, 400.
 בתמונה: אצלנו כבר חורף, אבל לפחות לא עושים כאן בופריז בשלג, כמו שם...

By מר קדמוני with No comments