"הי דעאל. אני כבר כמעט מיואשת. אני שלושה חודשים בפליאו, מרגישה נפלא, לראשונה בחיי ממש נהנית מהאוכל, ואפילו ישנה טוב. אבל מה - בשבועיים הראשונים ירדתי שני קילו, ומאז שום דבר לא זז. הצילללללו".
נשמע לכן מוכר? (הערה: פוסט זה נכתב בלשון נקבה אבל מיועד לשני המינים כמובן)
המשפט הנ"ל, בגרסה כזו או אחרת, נוחת אצלי בinbox לפחות פעם בשבוע. המממ. מסתבר שיש כאן משהו.
מהיכרות עם אלפי נשים שאיבדו משקל עודף באמצעות הפליאו והתזונה הקדמונית, מסתבר שיש פעמים רבות בהן "לוקח הרבה זמן" עד שמשהו זז. לפעמים שלושה חודשים. לפעמים אפילו חצי שנה. לעומת זאת, גברים (מעצבנים שכמותם), וגם חלק ניכר מהנשים, מאבדים משקל מיותר מהר מאוד לאחר שינוי סגנון החיים (כן, אתם כבר יודעים: סילוק סוכרים, דגנים ושמנים תעשייתיים). אז למה יש הבדל ומה אפשר לעשות בעניין?
ראשית נאמר שאיננו יודעים בוודאות. אנו יכולים רק להעריך ולראות מה עובד בשטח.
שנית, יש הבדלים גדולים בין אישיים ברמת המטבוליזם, הגנטיקה, הנטייה לשרוף או לאבד שומן והמיקום בו נצבר בגוף שומן עודף - כל אלה משתנים מאוד בין אנשים. למשל, יש נשים ששומן עודף מצטבר אצלן בישבן ולכן יש להן "תחת" (לא מצאתי שם חינני יותר). יש נשים שאצלן הבטן מקבלת את הבכורה לעודפי השומן - כך גם אצל כמעט כל הגברים. יש שאצלן השומנים מצטברים ברגליים ועוד ועוד. אנחנו אנשים שונים ולכן הגיוני שגם לירידה במשקל לא כולם יגיבו באותה המהירות.
לפעמים אתן בכלל לא צריכות לרדת במשקל, כי אתן כבר במשקל תקין, לפעמים אנשים ונשים יורדים אבל אחר כך מדווחים שהם "נתקעים במשקל" ויש אנשים שפשוט רוצים לרדת מהר מאוד, למרות שזה לא רעיון מוצלח כלל.
אבל אם יש משקל עודף ברור, אתן אוכלות כמו שצריך ובכל זאת עובר זמן והמשקל לא זז, אולי יש סיבות נוספות. חלקן ניתנות לטיפול ולהתייחסות ספציפית. הנה כמה:
תת פעילות בלוטת התריס
נשים בגילאי הארבעים נוטות הרבה יותר לסבול מפעילות לא תקינה של בלוטת התריס. בלוטה זו קריטית מאוד לוויסות כל המטבוליזם בגוף ותת פעילות יכול בהחלט לעכב הבראה וירידה במשקל עודף. דגנים ושמנים תעשייתיים הם אחד הגורמים המשמעותיים לתפקוד לא תקין של הבלוטה ולכן המעבר לתזונה קדמונית יהיה מבורך מאוד בכל מקרה לכל מי שסובלת מכך. מאידך, זה לא הוקוס פוקוס ולוקח זמן לבלוטת התריס לחזור לתפקוד מלא ותקין, לפעמים גם חודשים ארוכים. זה בסדר - אתן במסלול של המראה ובריאות. כדי לעזור לבלוטת התריס לחדש את עלומיה ותפקודה, כדאי לעשות שני דברים מרכזיים מעבר לסילוק הדגנים והשמנים התעשייתיים: לתסף ביוד (על ידי אכילת אצות ים או ע"י כדורים). היוד קריטי לתפקוד תקין של הבלוטה. ולתסף בסלניום - וזה קל מאוד לעשות על ידי שני אגוזי ברזיל ביום (יסגור לכן את הפינה פיקס. אפשר גם בכדורים). יוד וסלניום הם מינרלים קריטיים לסנתוז ההורמון T3 ואתן רוצות מספיק מההורמון הקריטי הזה! בבדיקות דם אתן רוצות ש TSH יהיה כמה שיותר נמוך (פחות מ 2). גם צומות קצרים לסירוגין יעילים מאוד הן לאיבוד משקל והן לשיפור תפקוד הבלוטה.
דלקתיות בכלל ושמנים רב-בלתי רוויים בפרט
כן, אני יודע שאתן יודעות שזה בבסיס הפליאו, ובכל זאת, קל מאוד לצרוך כמויות עודפות של שומנים מסוג אומגה 6. כל השמנים הצמחיים מכילים כמעט רק אומגה 6 (בשמנים צמחיים הכוונה לשמנים מזרעים כמו שמן קנולה. שמנים מפירות יהיו בסדר). עופות מכילים הרבה מאוד אומגה 6 (בגלל זה יש בתחתית התבנית המון "רוטב" שמכינים עוף - אלו השמנים הלא רוויים שנוטים להפוך לנוזל במהירות. אני ממליץ לא לאכול את הרוטב הזה ולהתרכז בעוף עצמו). ניקוי הגוף מרמה עודפת של אומגה 6 והגדלת האומגה 3 (תיסוף, דגים, שמן זית) ושמנים רוויים ממקורות טובים (חמאה, בקר) - כל אלה יפחיתו את רמת הדלקתיות ולאורך ציר הזמן יעודדו איבוד משקל עודף.
נשנושים
"אבל אני אוכלת רק פליאו" אני שומע לא אחת. אבל כשמבקשים לפרוט את "רק פליאו" לפרוטות מגלים שבמקום אוכל אמיתי בשתיים או שלוש ארוחות יש ארוחה מתמשכת של עינוגי פליאו, לאורך היום כולו. למשל, מי ששותה בין הארוחות פעמיים ביום כוס קפה עם חמאה ושמן קוקוס (כוס כזו היא כמעט ארוחה כשלעצמה). אז הופ, והיא אוכלת חמש ארוחות ביום, בלי לשים לב. גם "נשנושים" של "חופן" אגוזים עם "טיפה" שוקולד מריר - שהופכים מהר מאוד לארוחה נוספת. ההמלצה שלי היא פשוטה: אם אתן רוצות לאבד משקל אל תשתו קלוריות כלל, תאכלו רק בארוחות ואם אתן רוצות לנשנש משהו - אז בחרו בדברים קלים, פשוטים ולא בפצצות אנרגיה. עובד.
מוצרי חלב
ישנה שונות גבוהה מאוד בין אנשים לגבי יכולתנו לעבד ולפרק לקטוז וקזאין (הסוכר והחלבונים שבחלב). יש אנשים שחלב עושה להם טוב, ויש את רוב כדור הארץ, שחלב הוא ארץ לא נודעת מבחינתם ואין להם את המסוגלות הגנטית לפרק את החלב (יכולת שהתפתחה בהדרגה מאז ראשית משק החלב ולכן נפוצה יותר אצל יוצאי אירופה, ונעדרת כמעט כליל אצל יוצאי המזרח הרחוק, דרום אמריקה או אפריקה). לא רק ביכולת העיכול של החלב אנו נבדלים אלא גם בהשפעתו על תחושת השובע ועל רמת האינסולין בדם. חלב, למרות שהוא דל בפחמימה, גורם לעלייה ברמת האינסולין וממילא גם לעיכוב והפחתה בניצול השומן. אז אם אתן רוצות לאבד משקל ומגלות שאתן תקועות, אולי מוצרי החלב הם הסיבה האמיתית. נסו לסלק אותם לחלוטין מהתפריט לעוד חודש חודשיים ולראות אם דברים מתחילים לזוז אחרת.
ויש גם את צרור דרכים אפשריות נוספות לתת לגוף "דחיפה קלה קדימה": ספורט, צום לסירוגין, שינה מספקת. אבל על אלו, בהזדמנות אחרת.
החדשות הטובות הן שבסופו של יום, הפליאו תמיד עובד. תמיד. לפעמים התוצאות נראות ומורגשות מיד ותוך שלושה שבועות המכנסיים מתחילות לנשור, אולם לעתים התוצאות מבוששות לבוא עד שהגוף מסתגל, מבריא ומתחזק. מישהי שנגשה אלי בשוק האחרון אמרה לי בחיוך ענק מאוזן לאוזן שזה לקח לה שנה שלמה עד שהיא ירדה מידה במכנסיים. "בכל זאת, זו היתה השנה הכי טובה שלי", היא אמרה. "אכלתי מעולה ובאמת בסוף הגוף שלי אמר לי תודה, ובענק". אני רק מקווה שאני מצטט מדויק מהזיכרון.
אז שתפו אותנו (ואת החברות האחרות) עם ההיסטוריה האישית שלכן - כמה זמן זה לקח?
האם גם לכן לקח לגוף "זמן להתניע" או שהכל הלך 'חת ושתיים?
מעניין.
