הקורא רן הביא את תשומת ליבי לכתבה שפורסמה היום בידיעות על "הטרנד הלוהט" של הדיאטות: דיאטה ללא גלוטן. מסתבר שגם גווינית' פלאטרו בעניין, ושיש לא מעט אנשים שנהנים מירידה הקלה במשקל (כמובן).
באופן בלתי מפתיע בעליל הדיאטנים והמומחים למיניהם מצקצקים בלשונם ונדים בראשם נוכח ה"טעות" התזונתית הזו. הגדילה לעשות אחת בשם איילת נדיב, הדיאטנית של סטודיו C, שמצוטטת בכתבה כאומרת: "הימנעות מוחלטת מבצק עלולה ליצור חסרים תזונתיים בוויטמינים שיש בסובין של הקמח, ומחסור כזה מוביל לחולשה ולאנמיה ועלול גם ליצור עומס על הכליות ולפגוע במסת השריר. כך שכמו תמיד, צריך איזון". הפתעה? לא ממש. אנחנו לא מופתעים מהתגובה האוטומטית של תזונאי השקר האלה, חוזי האסונות ומגלגלי הססמאות הנבובות. דבריה הם הבל גמור.
שאל אותי רן איך זה קורה שהדיאטנים ממשיכים להמליץ על תזונת דגנים, שהיא בעליל לא היתה מעולם חלק מהתפריט האנושי, שהיא לא חלק מתזונה של שום תרבות ילידית בריאה, שהיא מקדמת תחלואה ושגם המחקר האקדמי מצביע על הבעייתיות שלה. איך זה קורה? אני חושב שהתשובה היא די פשוטה:
1. רוב הדיאטנים חוזרים כמו תוכי על מה שלימדו אותם ולא עוצרים לבדוק מה התרחש בינתיים בעולם המדעי והמחקרי (ומה מתרחש במציאות סביב).
2. רוב הדיאטנים פשוט מכורים לקמח ולסוכר, בדיוק כמו רוב העולם, ולכן לא עולה על דעתם להפסיק לאכול את זה או שיש תועלת בריאותית בהפסקה הזו.
והערה: קיימת גם אפשרות שלישית - שאני משמיץ ללא סיבה ושבעצם התזונאים הנ"ל יודעים מה שהם מדברים ורק אני הוזה ומאחז עיניים (ונהנה מהחיים, ואוכל טוב ללא קמח, ובריא).
ובכל זאת, מהי הבעייתיות בצריכת גלוטן?
נתחיל עם השורה התחתונה, עליה כבר כתבתי בעבר: הגלוטן יכול להרוג אותנו בעדינות, בלי שנרגיש.
הגלוטן, הוא החלבון שבדגנים, ביחד עם "הדגנים המלאים", הפכו למרבה הזוועה לסימן ההיכר ולמילה נרדפת לבריאות דווקא. אבל העובדה הביולוגית היא שיונקים ואפילו קופי-אדם אינם מסוגלים לאכול ולעכל דגנים. בני האדם אוכלים דגנים אולי 10,000 שנה גג (מתוך כמה מליוני שנים של קיום אנושי), וגם אז רק אחרי ייבוש, טחינה, השרייה, התפחה ואפייה (פעולות שמצמצמות ומקטינות את השפעת הרעלים שבגלוטן). למה אנחנו (ורוב שאר החיות) לא יכולים לאכול דגנים? כי הדגנים מגינים על עצמם מאיתנו באמצעות רעלים הפוגעים ביכולת לעכל אותם. זה בדיוק מה שעושה הגלוטן והוא אחראי במידה רבה לבעיות עיכול, גזים, שלשול ועוד. מחלת הצלייק היא חוסר סבילות מוחלט לגלוטן, ומתבטאת בשלל בעיות בטן ברגע שצורכים גלוטן. חוץ מזה, לדגנים עוד שפע בעיות: ההשפעה של הקמח על רמת האינסולין, על צבירת השומן ועל ההשמנה ותחלואת הסוכרת בכלל, אבל קצרה היריעה כאן.
אבל אם אין לי צלייק, אז למה להפסיק לאכול גלוטן?
אוקיי, כאן זה נהיה מעניין. המחקר האקדמי מראה כי רק 1 מכל 8 אנשים הסובלים מרגישות לגלוטן יודע בכלל שהוא כזה. כלומר, 80%+ מהאנשים להם יש צלייק כלל אינם יודעים שהם כאלה. כריס מכנה את התופעה "קרחון הצלייק":
חשוב להבין כי הרגישות לגלוטן אינה משפיעה רק על תגובת מערכת העיכול אלא גם על המוח, כלי הדם, וויסות הורמונלי, הכבד ועוד. כלומר, רוב עצום של החולים ממשיכים לצרוך גלוטן ואולי חווים קצת פלוצים (סליחה) אבל בפועל נגרם להם נזק מערכתי מתמשך ורב לכלל מערכות הגוף, העשוי להתבטא בשלל מחלות, שלא נדע. ההערכות הן של33% מהאוכלוסיה יש רגישות לגלוטן (!) אבל גם לשאר האנשים יש סבירות גבוהה לחוות רגישות לחלק ממכלול החלבונים שיש בדגנים (כמו גליאדין. הגלוטן הוא רק אחד החלבונים בדגנים). גם אם אתם לא בעניין של אחוזים וסטטיסטיקות, המשוואה פשוטה: אנשים מעולם לא אכלו דגנים באופן משמעותי, לפחות לא עד העידן התעשייתי, ואין שום סיבה לאכול אותם היום!
האם דיאטת קדמוני היא בעצם דיאטה ללא גלוטן?
כן ולא. כן, כי גם בתזונה קדמונית אנו מעודדים אי אכילת קמח ומוצריו. אבל תזונה קדמונית נותנת בסיס נרחב ויציב יותר לאיכות חיים ובריאות. אנחנו רואים צריכה של דגנים ופחמימות ללא גלוטן (כמו אורז, תירס ותפו"א) כגרסה מעט שונה של העידן התעשייתי וכמקדמי השמנה כאשר הם בצריכה משמעותית. כלומר ההפסקה של צריכת גלוטן היא מצוינת וחיובית, אבל אין בה די כדי ליצור שינוי משמעותי ומלא בבריאות. חשוב להתחיל לצרוך שמנים איכותיים, לצרוך חלבונים מהחי ולא מהצומח, לצרוך אוכל טרי, מקומי ובריא. להפסיק לאכול סוכר ושמני זוועה. ללמוד לבשל. להנות מהחיים!
וטיפ למתלבטים: למרות מה שאומרת כבוד הדיאטנית לעיל, אתם לא "מוותרים" על שום ויטמינים ומינרלים כשאתם מפסיקים לאכול לחם, אתם רק מוותרים על התור הבא אצל הרופא! רוצים ויטמינים - תאכלו כבד ולב.
נו, אז איך אתם? עם הגלוטן או (כבר) בלעדיו? הרגשתם שינוי כלשהו?
29 הערות קוראים:
חסר לך 1 בעשרת אלפים שנה.
gliadin הוא אחד החלבונים המרכיבים גלוטן.
תפו"א לא גורם להשמנה ולסוכרת יותר מבטטה. אני מציע לא לערבב אותו לסיפור של הדגנים. כדאי לך גם לבדוק שוב בצורה ביקורתית את העמדה שלך לגבי פחמימות. אני יודע שאני שיניתי את דעתי בעניין וגם מיקי (משיחה אחרונה איתו). אין עדויות טובות שגלוקוז גורם לעמידות לאינסולין.
תודה מורן. תיקנתי.
והערה: לא אמרתי שתפו"א יוצר סוכרת. אני כן אומר שאנשים שרוצים לרדת במשקל שלהם (ובגלל זה שוקלים דיאטה נטות גלוטן), לא יועיל להחליף צריכת קמח בצריכת תפו"א ותירס (לכן כתבתי שזה בעייתי "בצריכה משמעותית"). זה אולי יועיל לצמצום הגלוטן אבל לא יועיל למשקל!
אני גם יכול לומר שבחתך נרחב של תרבויות ילידיות בריאות (לא מערביות) כמות הפחמימות בתזונה היא כמעט תמיד פחות מ 20%. אז אם זה לא קמח, אם זה לא שומנים גרועים, ואם זה ללא עודף פרוקטוז - תאכל מה שאתה רוצה...
אני בלי גלוטן וסוכר כבר תקופה (חודשיים בערך).
יחד עם ירידת הגלוטן מהתפריט נעלמו כאבי בטן שהיו חלק מהשיגרה ואני מרגישה יותר טוב באופן כללי (שלווה).
חברה סיפרה לי על ההשפעה של הורדת הגלוטן מהתפריט המשפחתי לפני 4 שנים. הילדה שלה שלא גדלה במשך השנה הראשונה בחייה התחילה לגדול, הילדים האחרים נפטרו מבעיות בריאותיות אחרות והיא עצמה חזרה לתפקוד מלא אחרי שהיתה מושבתת לעתים במשך שעות ביום מסיבות מנטליות.
אגב, האם ידוע לך מה מכילים קמחים נטולי גלוטן המיועדים לשימוש חולי צליאק? (אני יודעת :-) וזה לא משהו שהייתי רוצה שהילדות שלי יצרכו).
הנה מתכון לעוגה נטולת גלוטן. http://bissim.com/2011/03/01/gluten-free-bannana-cake
(האמת היא שעם עוגות זה מאוד קל להיות נ"ג כי המרקם במילא לא צריך להיות אלסטי כמו בבצק לחם. ועוגות בכלל זה לא שוס אבל אם כבר עוגה אז זאת נראית לי סבבה)
מעניין, אבל לא ברור לי למה דגנים לא טוב ואורז טוב. לפי אותו הגיון אבולוציוני, גם האורז לא אמור להיות חלק ממזוננו?
אהלן ענת וברוכה הבאה. שאלה טובה. את צודקת 100% ואורז הוא אכן המצאה חקלאית (ואכן לא אמור להיות חלק ממזוננו - אני באופן אישי לא אוכל אורז).
מאידך, עצם העובדה שמזון מסוים לא היה בעבר אינו פוסל אותו על הסף (לטעמי). למשל חמאה. היא ודאי מוצר חקלאי אך סוג חומצות השומן בחמאה הן כשומן מן החי (טוב, הן באמת מהחי) ומתאימות כדלק איכותי לבני אדם.
לגבי אורז: לגוף האדם מנגנונים המפרקים ביעילות יחסית עמילנים (כי גם מקדמה דנא אכלו עמילנים - בעיקר בצורה של שורשים שונים). ואורז הוא עמילן שכזה אך אינו רעיל כמו חיטה כי אין בו גלוטן. עדיין, השאלה של "אורז כן או לא" יותר משמעותית בקונטקסט של כמות ושל פרופורצית העמילנים בתזונה. כאמור, תרבויות ילידות אוכלות עד 10-20% מהתזונה מפחמימות, בעיקר מפירות ומשורשים עמילניים (כי מה לעשות, עגבניות ומלפפונים אין כ"כ בטבע).
אתה יכול לתת מחקרים שמראים שדגנים הם לא בריאים?
שלום אנונימי. אני לא בטוח שאתה *באמת* צריך מחקרים, פשוט תסתכל ימינה ושמאלה ברחוב. מאז שלפני 30 שנה האמריקאים המליצו לצרוך יותר דגנים, פחות שומן ולעשות יותר ספורט - שלושת ההמלצות האלה התרחשו (מעולם באמריקה לא אכלו יותר דגנים, אכלו פחות שומן ועשו יותר ספורט מאשר בימינו אלה) ובכ"ז התחלואה, ההשמנה, הסרטן והתקפי הלב ממשיכים בעליה מדהימה.
פוסט נחמד על למה דגנים מזיקים, כולל הפניות מחקר תמצא כאן: http://www.marksdailyapple.com/why-grains-are-unhealthy \
יש עוד הרבה ובעיקר בקורת למה המחקרים ה"מוכיחים" שדגנים מלאים טובים לבריאות הם בעיקר מדע רע - אם אתה רוצה להתעמק במחקר רצינות ובלי הטיות, קרא את דניס מינגר: http://rawfoodsos.com
המחקרים שיש באתר של מרק הם לא מה שאני מחפש. אני רוצה מחקרים שמראים את השורה התחתונה: השוואה בין שעורי תמותה של אנשים שאוכלים דגנים ואנשים שלא.
חיפוש קצר מעלה למשל את המאמר הזה:
www.ajcn.org/content/85/6/1606.full.pdf
שמראה ש-
1) לדגנים לא מלאים לא משפיעים על התמותה.
2) לדגנים מלאים יש השפעה חיובית.
מדוע זה מאמר "רע"?
אני לא מכיר ספציפית את המחקר שהבאת, ואני אשמח לקרוא אותו יותר לעומק, אבל בינתיים בגלל שביקשת כ"כ יפה התייחסות לשעור התמותה כפונקציה של דגנים, אז הנה קבל ניתוח סטטיסטי של המחקר האחרון מ2011 ה"מוכיח" יתרונות בריאותיים לדגנים מלאים, בבקשה:
http://www.marksdailyapple.com/will-eating-whole-grain-fiber-help-you-live-longer
וכאמור, מספיק שתביט סביב להוכחה הטובה ביותר...
בקישור שהבאת יש 2 טענות:
1) במחקר סטטיסטי יש משתנים מתערבים שיכולים להטות את התוצאה.
2) אנשים שאוכלים הרבה דגנים מלאים, אוכלים מעט דגנים לא מלאים, וזה היטה את המחקר.
טענה 1 היא נכונה, אך אין כמעט מחקרים randomized controlled trial בנושאי תזונה, ולכן נאלץ להסתפק במה שיש.
אם מחקרים סטטיסטים הם רעים, מדוע אתה מצטט בבלוג שלך מחקרים שתומכים בתזונה קדמונית, למשל הקשר בין אכילת חלבון ואוסטופורוזיס. מדוע זה מחקר "טוב"?
לגבי טענה 2, אי אפשר לדעת אם היא נכונה, כי במאמר מ-2011 אין נתוני צריכה של דגנים לא מלאים. לעומת זאת, במאמר שאני הבאתי קודם (מ-2007), האנשים שאכלו הרבה דגנים מלאים אכלו גם דגנים לא מלאים וסה"כ צריכת הדגנים שלהם היתה גדולה מזו של האנשים שאכלו מעט דגנים מלאים.
קודם כל אני מפרגן ש"מר ספקני" נשמע הרבה יותר מוצלח מ"אנונימי"! (וזו גם תכונה טובה לחיים)
לענייננו: אמרת נכון. מחקרי תזונה בעולם האמיתי לעולם יהיו מוגבלים שכן יש בלי סוף גורמים מתערבים (ולכן חוקרים "מצליחים" לגייס את המסקנות לדעה הראשונית שלהם כמעט תמיד). במקרה של המחקר שהבאת, האנשים שצרכו יותר דגנים מלאים גם עישנו הרבה פחות, עשו הרבה יותר פעילות גופנית, והיו רזים ובעלי אורח חיים בריא יותר, ובלשונם של כותבי המחקר:
As previously described, whole-grain intake
was generally associated with a healthier lifestyle including increased physical activity, reduced smoking, and a choice of other foods generally thought to be healthy (Table 1). Women who habitually consumed whole-grain food were generally somewhat thinner than those who rarely consumed whole-grain food.
מה גם שההשוואה כאן היא בין אוכלי דגנים מלאים לאוכלי דגנים לא-מלאים ולא מול אנשים בריאים שאינם אוכלים דגנים כלל! כלומר, לא נראה לי חוכמה גדולה להוכיח שאנשים שמודעים לבריאות שלהם ומשתדלים "לאכול בריא" (למיטב הבנתם אלו דגנים מלאים כי זה מה שלימדו אותם לצרוך כמזון בריא), אכן יהיו בריאים יותר מאנשים שאוכלים "סתם" זבל.
אם אתה מתעניין במחקרי סביבה-תזונה "אמיתיים", יש מעט כאלה. למשל מחקר ההגירה של בני הטוקלאו (בקצרצרה: ילידי האוקיינוס השקט, בריאים לחלוטין, ומרגע שהיגרו לניו זילנד, שם עברו לתזונה מופחתת שומן ועשירה בדגנים - הופ, נעשו חולים ושמנים). ראה עוד כאן: http://wholehealthsource.blogspot.com/2009/01/tokelau-island-migrant-study-final-word.html
ברור שיש מתאם בין אכילת דגנים מלאים ומודעות לבריאות. לכן במאמר זה (ובמאמרים אחרים) עושים תיקון רב משתנים (multivariate adjusment) כדי לתקן את ההטיה שמתאם זה יוצר. האם התיקון שבצעו החוקרים נכון? אי אפשר לדעת, אך כל המאמרים שראיתי הראו שגם לאחר תיקון, יש מתאם שלילי בין צריכת דגנים מלאה ושעורי תמותה.
שים לב שהמאמר גם מראה שאין קשר סטטסטי בין אכילת דגנים לא-מלאים שעורי תמותה.
לסיכום, אני עוד לא ראיתי הוכחה שדגנים (מלאים) גורמים נזק, כפי שאתה טוען.
הרהורים על אכילת גלוטן.
במסגרת לימודי הביוכימיה שלי למדתי שהמוח מנצל כ150 גרם גלוקוז ביום.
במצב רעב - כול תפקידו של הגוף לחסוך בהוצאה הקלורית ולהתמקד ביצירת גלוקוז.
כאמור שומן- אינו יכול להפוך לגלוקוז (אלא יכול להוות מקור חלופי באמצעות גופי קטו-במצב רעב או במצב דמוי רעב כמו סוכרת).
חלק מחומצות השומן יכולות להפוך לגלוקוז- זה יקרה רק במצב מתקדם של רעב או במצב בו יש העמסה רצינית של חלבונים.
העמסה של חלבונים גורמת לעומס על מעגל האוריאה ועל הכבד.
כדי לעשות זאת הגוף צריך להשקיע המון אנרגיה (לפרק תחילה את החומת אמינו- ואחר כל מחומר המוצא שלה לעבור שלושה מעקפים כדי להגיע לגלוקוז) .
האמנתי מאוד בתזונת הפריאמל אבל לדעתי ואחרי שהבנתי את חשיבות הגלוקוז למוח- לא יעזור העלתי את צריכת הפחמימות שלי.
כבר נתקלתי אני חושב בעברי במחקרים שמראים על קשר ישיר בין ריכוז לצריכת פחמימות (ואני בטוח שדעאל יראה לי אחרת)
אבל בכול זאת לדעתי ספר הביוכימיה פה ממש לא טועה .
הכוונה כמובן בשורה 6 היא "חלק מחומצות האמינו" ולא השומן
זו כנראה השעה.
שלום אנונימי ותודה. אתה לא טועה הרבה ביולוגית, אבל אתה מתבלבל בין מה זה תזונה קדמונית לבין תזונה קטוגנית. זה שווה פוסט נפרד, אבל בקצרה, דיאטה קטוגנית (שקידם בעיקר ד"ר אטקינס בזמנו), היא צריכה של כ 20 גרם פחמימות ביום בלבד (שזה יוצא בערך תפוח אחד ביום, בלי שום ירקות או פירות נוספים...!). זוהי דיאטה מאוד חריפה, קיצונית למדי, ויעילה מאוד לירידה במשקל ולמספר מצבים נויירולוגיים, אבל בעיני אין היא דיאטה "טבעית", כי אין שום תרבות ילידית שאוכלת כ"כ מעט פחמימות (וכן כי מנגנון הקטוזיס נראה כמנגנון הגנה של הגוף ולא כמערכת ראשית - להגנה על פעולת המוח). דיאטת פליאו /פריימל /קדמונית נמנעות מדגנים, סוכרים (וגם משמנים תעשייתיים שאטקינס התעלם מהם) ומכוונת את צריכת הפחמימות ל 10%-20% מהקלוריות שלך, כמו שכל התרבויות הילידיות צורכות, בלי קשר למיקומם הגיאוגרפי. כתב על זה יפה מיקי כאן: http://www.paleostyle.com/?p=690.
כלומר בתזונה קדמונית אוכלים בערך פי 5 פחמימות מאשר בדיאטה קטוגנית, ואולי אפילו יותר (תלוי בתרבות ובסוג הפחמימות - עמילנים או פרוקטוז). בתזונה קדמונית שכזו אין לגוף שום צורך בקטוזיס.
אתה יכול להיות רגוע.
אהלן ידידי. מספר שאלות לי אליך.
אני צורך שיבולת שועל, כוסמת, קינואה - באופן יומי. אמרנט, גריסי פנינה, אורז מלא או בר - בתדירות נמוכה יותר. מה מאלה אתה מחשיב כמזיקים או מה היית מוריד מהתפריט?
מה ידוע לך על הנבטה של דגנים? למיטב הבנתי ההנבטה מפרקת את מעכבי העיכול ושאר ה"רעלנים" והופכת את החלבון לזמין מאד.
לא מצאתי ממש חומר בבלוג לגבי קטניות. גם קטניות כמו דגנים עלולים לגרום לאי נעימויות בבטן למשל. והשאלה שוב, היא – האם אתה ממליץ על אכילת קטניות? מה בדבר נבטים מכל הסוגים ונבטוטים? אני אביא פה אתר מעניין שתוכל להסתכל – התמונות יפות מאד!!!
http://www.ybay1.co.il/profile25.aspx?sHome=har-nevet&pg=11376
אה ואני לא אוכל בשר כבר איזה שנה...בעיקר מטעמי מוסר כי כל הנושא הבריאותי הוא כלכך שנוי במחלוקת. אני ממשיך לחקור. בכל מקרה, לא מסתדר לי הסבל שעוברות כל החיות האלה..זה לא נכון לדעתי..אולי המסקנות שאני אגבש יחזירו אותי לאכול בשר..אולי ממשקים קטנים שבהם החיות חיות כמו חיות עד יומן האחרון..
בכל מקרה..לשאלה האחרונה בהחלט :)
תפריט אשר יכיל אגוזים, זרעים, ירקות, עלים, פירות, דגנים מלאים (מונבטים או לא), נבטים ונבטוטים, שמנים בכבישה קרה (זית, קוקוס, קנולה, סומסום) ונגיד גם מוצרי סויה וטופו (עוד לא בדקתי אם כתבת על זה משהו). האם על פי השקפתך זה תפריט אשר ניתן להתקיים ממנו כמו שצריך?
שלום קיריל ותודה על התגובה. אכן שאלת רבות, ועל חלק עניתי כאן בעבר וחלקן ראויות להתייחסות נרחבת.
1. על קטניות אכן לא כתבתי וראוי שאכתוב. קטניות בעיני אפשריות במידה ולא כבסיס תזונתי.
2. לגבי דגנים יש מספר שיטות להפחתת הרעילות שלהם, ובעיקר התססה והשרייה. אלו שיטות הנהוגות בכל התרבויות הלא מערביות שמשתמשות בדגנים, למשל באפריקה. לגבי הנבטה יש למיטב ידיעתי פחות גלוטן, לעומת קמח רגיל או מלא, כי הנבט החל כבר לפרק את החלבון. עם זאת, זה עדיין גלוטן ועדיין יש לנו רגישות אליו. הדרכים הטובות ביותר הן המסורתיות (ואכתוב אינשאללה פוסט על זה).
3. אפשר לאכול נבטים כמובן, אבל זה מעט קלוריות ולא הרבה טעם. אז בסיס תזונתי זה לא ונשנוש נחמד וקראנצ'י בסלט זה כן.
4. כתבתי על סויה. לא מציאה גדולה אבל אפשרי
5. גוף האדם הוא סתגלני בצורה יוצאת מגדר הרגיל ומסוגל להתקים על (כמעט) כל תפריט. גם טבעוני-צמחוני. השאלה מה יחסר והאם זהו התפריט הטבעי לגוף שלנו. לשיטתי, זהו תפריט לקוי וחסר ויטמינים ומינרליים חיוניים אבל יש מיליוני צמחונים בריאים למדי אז ודאי שזה לא תפריט בלתי אפשרי. אם קשה לך עם בשר תעשייתי, שקול להוסיף דגי-ים לתפריט.
אין אף דגן שנאכל בהסטוריה הרחוקה יותר?
בתקופת התנ"כ? בדרום אמריקה?
האם יש דגנים "פחות" מזיקים?
האם דין קינואה כדין חיטה?
נונימי, אתה מעט מתבלבל. בתקופה הפרה-היסטורית (קדם חקלאית) לא אכלו שום דגן. פשו כי גם אם הוא במקרה גדל בטבע ומישהו טרח ללקט את הזרעונים, הרי שאי אפשר לעכל אותו ללא כלים מורכבים (טחינה, אפייה). בתנ"ך אכלו לחם, אבל זה לא היה כ"כ מזמן (2000-3000 שנה). קינואה אינה דגן (ולכן חרדים, למשל, אוכלים אותה בפסח), אבל ודאי שיש הבדל בין הדגנים השונים מבחינת הרעילות הפוטנציאלית שלהם. אורז הוא דגן למשל (בוטנית) ונראה כבטוח בהחלט לשימוש.
לא התבלבלתי, פשוט לא הובנתי. זה לא משנה מפני שענית על מה שלא הבנתי ולכן תודה רבה.
אז אורז זה בסדר לאכול?
כן
אם עושים דיאטה ללא גלוטן אז מה מותר לאכול? מה התפריט בדיאטה הזו?
ראה "מה אוכלים" בראש הדף
אתה אידיוט שמסכן את הבריאות של השוטים שהולכים שבי אחריך.
שלום, אני מחפשת על זה חומר ולא מוצאת, אולי תוכל לעזור לי. אני לא יכולה להמנע לגמרי מגלוטן. קשה לי מידי. חייבת את המאפה פעם בשבוע. האם המנעות מגלוטן נניח ברמה של 90 אחוז, היא גם יעילה או שזה מצב של הכל או כלום?
הי דעאל
סתם בשביל התקווה
אני דיאטנית שמאמינה בפליאו ואף ממליצה עליה לכל מי שמוכן לשמוע
בעיני זה הדבר הכי הגיוני וטבעי
תמיד האמנתי בתזונה טבעית ומאז היכרותי עם הפליאו דברים התחדדו
בברכה רבה
רותם
אני רק שאלה, לפני חודש וחצי התנקתי מגלוטן, כבר חמש שנים ששכחתי איך מרגישים טוב, ד"א אני בת 50, כבר ביוממה הראשונה התחלתי להרגיש טוב ,לא האמנתי!!!עכשיו אחרי חודש וחצי בעצם חודשיים של ללא גלוטן פתאום התחלתי להרגיש עייפות חוסר אנרגיה תשישות חוסר חשק לעשות דברים, אבל מבחינה גופנית והנפיחןת והאי נעימות וכאבי הבטן שחשתי די נעלמו, האם הגוף שלי מזהה חסך כלשהו שעלי להשלים, רק מציינת שאני לא חולת צליאק או קוליטיס, פשוט היה לי רע מאוד עם הגלוטן.
הוסף רשומת תגובה