אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מה אוכלים בחודש מילואים? חרדון!

לפני למעלה מ 20 שנה (וואו, אני חתיכת זקן) כשהייתי צוער צעיר בבה"ד אחד, היה איתי בצוות חבר מצחיק מהנדסה בשם גילי שפק. באחד התרגילים האינסופיים ואחרי שהאוכל התעכב כמה שעות אי-שם, בשיא הטבעיות, גילי צד לו חרדון-צב אומלל אחד. בלי להשתהות הוא ביתר אותו בסכין הפלסים הצבאית שלו, ואכל להנאה מול עינינו המשתאות. הוא טען שיש לחרדון טעם של דג מלוח עם הרבה פלפל. מיד שהדבר נתגלה מפקד הצוות שלנו השתולל וגילי עלה למשפט הדחה. בדרך נס (ויש אומרים פרוטקציה) הוא נותר בקורס הקצינים וסופו שהיה מ"פ מצטיין. אז כמו שאתם מבינים, בצבא עדיין לא מרשים לצוד, אבל זה לא אומר שאי אפשר לאכול טוב גם בצבא, ולא חרדונים חלילה.

סיפור שני:
לפני שנתיים וחצי כמעט נקראתי עם חברי בצו שמונה למבצע עופרת יצוקה, שעל מסקנותי ממנו כתבתי כאן. הצבא היה כמרקחה ותקופת האימונים לפני הכניסה לעזה היתה אינטנסיבית ויעילה. בהיבט התזונה, אעפס, הצבא מתבסס בעיתות חירום שכאלה על מנות קרות מספקים חיצוניים, שכן אין אפשרות לוגיסטית להאכיל את כל כח המילואים המגויס בחירום במטבחים הצבאיים. כלומר חיינו על סנדוויצ'ים. בבוקר באגט מקורר עם גבינה צהובה, בצהרים באגט קר עם שניצל, ובערב הפתעה, באגט מקורר עם חביתה. כך משך שבוע אימונים. מכיוון שאז כבר הייתי עמוק בתוך העניין של תזונה קדמונית ולמעלה משנה שלא אכלתי לחם, העומס הבלתי צפוי של קמח על מערכת העיכול שלי הוביל לתוצאות הרות אסון, שכן הייתי חייב לאכול (בכל זאת, מלחמה). פשוט היתה לי עצירות שלא מהעולם הזה (מעולם לא היתה לי עצירות לפני ומעולם לא אחרי, תודה לאל). הרגשתי שמערכת העיכול שלי הפכה לבטון יצוק. לרווחתי (מילולית) העניין הסתיים בסופו של יום, אחרי לידה ממושכת (תינוק בריא ומסריח), אבל את הנזק שיכולה התזונה הצבאית לגרום לי כבר הפנמתי היטב היטב.

אז אתמול כתבתי על יום מילואים שהיה לי השבוע וקורא חרוץ ואנונימי אחד שאל בצדק: "אז מה אוכלים בחודש מילואים?" כי ליום אחד, כידוע, קל יותר להסתדר, וגם אם תצומו יום לא יקרה כלום (אלא רק טוב). אז האמת שלגבי חודש מילואים יש לי לצערי ניסיון עשיר מאוד, ויעידו על כך זוגתי שתחיה וילדי. קרוב לעשרים שנה של מילואים לא הולכים ברגל וכבר עשיתי קווים שכחלק מהקוראים פה עדיין ציירו קווים בגן (הא הא, שחוק אבל משעשע. בדיחות מילואים. סורי). מכל מקום, ברוב השנים כשהייתי צעיר וטיפש יותר, אני ותזונה קדמונית ובריאה היינו רחוקים זה מזו כרחוק מזרח ממערב. פשוט אכלתי כל דבר ולא זזתי הרבה (האמת, נשמע אמין בתור מילואימניק מצוי, לא?), אבל בעקבות השינוי שעברתי גם בהיבט הכושר וגם בהיבט התזונה, גם המזון שלי במילואים השתנה.
אז בהתרגש עלינו יום העצמאות, הפוסט הזה מטרתו לעזור לכם: החייל והחיילת הסדירים, ולנו, אנשי המילואים, כדי לשמור על תזונה איכותית וטובה יותר גם כשלובשים חאקי.
נתחיל בכמה עובדות:
1. הצבא משקיע הרבה מאוד כסף במזון, ועל פי רוב הוא קונה מוצרי יסוד די איכותיים (בעיקר לגבי ירקות ופירות).
2. לעולם לא חסר מזון בצבא. אבל, הצבא עדיין מתבסס על לחם, תפוחי אדמה ובשר מעובד בהיקפים גדולים מאוד.
3. כל יחידה מנהלת את תקציב רכש המזון שלה באופן די עצמאי ולמנהל המטבח יש הרבה חופש פעולה לבחור ולהצטייד במוצרים לפי בחירתו (הווי אומר: ניתן להשפיע עליו).
4. בצבא התקשורתי של היום יש רגישות גבוהה לצרכי הפרט. כך למשל, יש היום חיילים אולטרה-דתיים המבקשים בשר "חלק" (בהכשר מיוחד) ומקבלים את זה! בעבר זה לא היה קיים. גם חיילים טבעוניים וצמחוניים מקבלים מענה ולא משנה היכן הם מוצבים. אם כך, אז אין שום סיבה שחיילים קדמוניים לא יוכלו לאכול טוב.
5. כפרטים, יש לכם כח רב ואם אתם מספיק עקשנים ומספיק רציניים, יתייחסו אליכם בהתאם.

אז מה אני ממליץ לכם לעשות כדי לשמור על תזונה איכותית גם בצבא:
1. תצטיידו מהבית. אני תמיד מביא למילואים הרבה מאוד אגוזים. אני מביא גם כמה חבילות של שוקולד מריר 85%. יחד עם האגוזים וזה יכול להוות תחליף טוב מאוד, טעים ומלא קלוריות שצריכים לארוחות גרועות ובעיקר לסנדוויצ'ים.
2. (במילואים זה יותר קל) תדברו עם הטבח ועם האחראי מטבח. מילואים ארוכים עושים תמיד בבסיסים קטנים והצוות במטבח הם חברים ליחידה. ככל שתהיו יותר ממוקדים ויותר פשוטים, יוכלו לעזור לכם יותר. אני ממליץ לבקש לקבל את אותו האוכל כמו כולם, אבל בלי השמן התעשייתי (טוב תעשו אם תביאו בקבוקון שמן זית). תמיד ישמחו לתת לכם ירקות חיים.
3. תשאלו מראש את האחראי על רכש המזון אם יש גם בשר שאינו מעובד ושאתם לא אוכלים שניצלים ו"קבב" תעשייתי. תתפלאו אבל בטוח שיש וישמרו לכם.
4. תאכלו הרבה אבוקדו. יש תמיד בשפע (בעונה). וישמחו לתת לכם. כנ"ל ביצים (כל השנה). בקשו ויכינו לכם ביצים קשות שתוכלו לנשנש ולקחת איתכם ליום אימונים במקום לתקוע סנדוויצ'ים. כנ"ל פירות אחרים. תבדקו מה יש במטבח.
5. תבנו מערכת יחסים אישית ואיכותית עם הרס"פ. כשהוא מביא אוכל אין סיבה שלא יביא לכם חבילת גבינה צהובה, או כמה קופסאות קוטג' או כל מזון בסיסי אחר שאינו כולל לחם, פסטה ושמן תעשייתי.
6. מילואים (בעיקר אם מדובר בקווים ארוכים ושקטים, לא במלחמות) טובים מאוד כדי לנסות ולתרגל צום לסירוגין. כמובן שעם שתיה חופשית, אבל תנסו לדלג על ארוחת הבוקר או הערב או שתיהן, ולראות איך הולך.

אז ספרו לנו - מה ההמלצות שלכם לצבא? חרדון בפיתה? ומה אתם עושים כשאתם יוצאים מחוץ לשגרה התזונתית שלכם?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 1 comment

1 הערות קוראים:

אהלן מר קדמוני
בעוד מספר ימים אתגייס לצה"ל, ורציתי לשאול אותך מנסיונך. בסלט רגיל- עגבניות ומלפפונים- הצבא בדרך כלל שם שמן צמחי? ומאיזה דברים אתה מציע להיזהר במיוחד בצבא שעלולים להיות בעייתים?
לדוגמה עצה שקיבלתי היא לאכול רק דברים ברורים, כמו עוף או משהו שאתה יכול לזהות ופחות לאכול קציצות ודברים כאלה שלך תדע מה שמו שם. יש לך עצות דומות?

הוסף רשומת תגובה