ערב טוב. שבוע שעבר היה עמוס אז לא פורסמה בקורת ספרים כמנהגנו מידי שבוע. היום, כפיצוי (אם יש בכלל מישהו שמרגיש חוסר חוץ ממני), נספר על שני ספרים: Food for Fitness שהוא יותר ספרות מקצועית עבור חברי הקהילה, ו"הפרינצ'פסה" מאת פיטר פרגה, הוצאת ידיעות אחרונות. הראשון (בתמונה) נכתב ע"י כריס קרמייקל, רוכב אופניים מקצועי שעבר, וחשוב מכך, מאמנו האישי של לארס ארמסטרונג לאורך שנים. הערה ראשונה: אני עדין לא סיימתי את הספר, אבל אני כבר עמוק בפנים כדי לספר לאן זה הולך. זהו ספר רציני ומעמיק שמיועד לאנשים שכבר עוסקים בספורט. קרמייקל מאמין בתזונה המתאימה לספורט. כלומר, תזונה בריאה, שלמה, הכוללת חלבונים, פחמימות ושומנים. חידושו הוא בקישור ההדוק בין התפריט לסוג האימון. כשם שתכנית ויעדי האימון משתנים לאורך השנה, כך יש לשנות גם את התזונה. זה נשמע מסובך, אבל לא כל כך. בפשטות אפשר לצייר זאת כקשר בין כמות הפחמימות לכמות האימון המתפרץ לעומת אימוני הסבולת. פחמימות מאפשרות יותר אנרגיה זמינה למערכת האנ-אירובית. במובנים רבים תוכניתו דומה מאוד לתכנית ה zone diet המומלצת ע"י קרוספיט. הם נבדלות בעיקר באחוז השומנים בתפריט, וגם שם ההבדל אינו גדול. בשיטתו של קרמייקל יש דגש מעט רב יותר על פחמימות, אבל המהות של ארוחות הכוללות את כל המרכיבים, זהות. הספר כתוב באנגלית מאוד קריאה ונותן הרבה חומר למחשבה ולבדיקה עצמית. נקנה ב 16 דולר בארה"ב.
הפרינצ'פסה/פטר פרנגה הוצאת ידיעות אחרונות
זה כבר ספר קריאה של ממש. רומן. האמת תאמר שהוא עוד לא יצא לאור והשקתו מתוכננת לשבועות הקרובים. אז איך קראתי אותו בכל זאת? אז ככה, ידיעות ynet בוחרים כל שנה כ 250 איש שמקבלים את הספרים בהוצאה מוקדמת (ללא כריכה) כדי שיחוו דיעה. זה נקרא "קהילת הקוראים המשפיעים". צריך בעיקר מזל כדי להתקבל, ולמזלי, לאשתי יש מזל.
מכל מקום הפרינצ'פסה, או "הנסיכונת" באטלקית, הוא רומן הסטורי פרי עטו של סופר גרמני דווקא. הוא מתרחש ברומא של המאה ה17 והוא עוסק באהבה, אדריכלות, אומנות ופוליטיקה. זהו ספר שיהיה רב מכר. הימור בטוח. זהו סיפור שנאתם ותחרותם של שתי דמויות ענק אמיתיות בתולדות האדריכלות הבארוק והרומנטיקה: ברניני ובורומיני. הסופר לקח רצף של עובדות ההסטוריות אמיתיות ורקם אותם לרומן סוער, ייצרי ואסטטי. הוא מדבר של על מהותה של האדריכלות ועל שגעון גדלותם של האפיפיורים שהקריבו הון עצום כדי לזכות ביוקרת עולם כמי שהקימו את המבנים והככרות המרשימים ביותר. במרכז העלילה כולה עומדת הפרינצ'פסה ואהבתה לשני הגברים האלו מול המתחים בחצר האפיפיור מניעים את העלילה שמשחזרת בדיוק רב את הווי החיים האריסטוקרטי של עשירי איטליה. הספר כתוב מתוך אהבה עמוקה לאסטטיקה של הבארוק וככזה, הוא מצליח לשכנע ולעשות חשק לנסוע לרומא לאיזו חופשה קטנה, ללכת בכיכר הותיקאן ולראות את "פיאצה נבונה"או את כנסיית סן פטרוס מקרוב.
יאללה, לנסוע.
מכל מקום, אני רצתי הערב עם חבר (חגי) 5.3 ק"מ במסלול שכולו עליות וירידות אימתניות. 29:30 זה זמן סביר יחסית למסלול הזה. ביום שישי רצתי גם כן, פק"ל "סולם" קלאסי: דקה ריצה, דקה מנוחה, דקה ריצה, 50 שניות מנוחה, דקה ריצה, 40 ש' מנוחה, דקה ריצה, 30 ש', דקה, 20 ש', דקה, 10 ש', דקה, 20 ש', דקה, 30 ש', דקה, 40 ש', דקה, 50 ש', דקה, דקה, דקה. קריעה.
כפי שנחשתם נכונה, אני נותן קצת יותר דגש על סבולת לאחרונה.
2 הערות קוראים:
לגבי הפרינצ'פסה, הספר מעניין למרו הכתיבה המיושנת והשמרנית. את טיבו של התרגום קשה לי לשפוט אך רמת העברית שלו נמוכה למדי. שגיאות תחביר, שגיאות כתיב ולא מסוג היכול להראות כפליטת קולמוס.
לגבי הפרינצ'פסה, הספר מעניין למרות הכתיבה המיושנת והשמרנית. את טיבו של התרגום קשה לי לשפוט אך רמת העברית שלו נמוכה למדי. שגיאות תחביר, שגיאות כתיב ולא מסוג היכול להראות כפליטת קולמוס.
הוסף רשומת תגובה