אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

הזוועות שמלמדים את ילדינו

הו, האימה.

כולנו היינו שם פעם. היינו ילדים. רובנו גם שלחו בעצמם ילדים לבית הספר: סידרנו להם את התיק, דאגנו לתלבושת, וידאנו שציחצחו שיניים, וארזנו להם ארוחת עשר ופרי בתיק. קיווינו שילכו, יקבלו קצת דעת, ויחזרו חכמים ואולי גם מחונכים יותר. אז קיווינו. אנחנו יודעים שזה לא תמיד כך, למרות שנוח לנו לעצום את העיניים. אבל האימה נותרת.

והנה אמש קיבלתי מחבר ואב לילדה בכיתה ד' את המבחן הזה, מאתמול. מבחן שמעורר שוב את האימה, ובהחלט צריך להעיר אותנו. כי הוא מסוכן. כי הוא כתוב מתוך אג'נדה ולא מתוך רצון להרבות דעת או חכמה.


המבחן הספציפי הזה היה בעברית (הבנת הנקרא). הטקסט הנקרא הוא על תזונה. והנה נראה כיצד הורג משרד החינוך שלוש ציפורים ביריה אחת: הערכת התלמיד בעברית, החדרת אג'נדה תזונתית והרג בריאותו העתידית של הילד...

הטסקט הנקרא פורסם בעבר, מסתבר, בעיתון הילדים "עיניים" והמחברת שלו היא ורד מיכאלוביץ' - דיאטנית בכירה ופעילה במכבי שירותי בריאות (היא גם הומאופטית, מה שעשוי להסביר את ההיצמדות הרעועה לעובדות או מדע). מכל מקום לנוחותכם חיפשתי ומצאתי את הטקסט המלא ברשת וככה גם גיליתי שהוא משמש כהערכה בעברית בבתי ספר רבים נוספים, לא רק בבית הספר של בת ידידי. 


הטקסט כמובן לא עומד לבדו, הוא מלווה במבחן, כדי לוודא שהתלמידים קראו, הפנימו והבינו היטב את המסר העיקרי של הכותבת ושל משרד החינוך: מזון מהחי הוא מסוכן.  

נתחיל.

הכותרת תמימה: מהו המזון שאנו אוכלים? אכן לכאורה שיעור חשוב לכל ילד (ולכל מבוגר). אך מיד מתגלית לנו האג'נדה של הכותבת. 

הציטוט הראשון מגיע מהר מאוד: "הויטמינים, המינרלים והסיבים נמצאים בירקות, וגם בפירות, שכדאי לאכול בין הארוחות"

הממ. כתבתי על "פירות נגד כבדים" כבר לפני עשור. בקצרה נאמר שבכבד בקר יש בערך פי עשרים (!) יותר מינרלים וויטמינים לעומת ירקות ופירות. כן, יש (קצת) ויטמינים ומינרלים בפירות ובירקות אבל יש מהם גם בשפע מוצרים מהחי כמו גבינות וחלב, כמו בכבד ובאברים פנימיים ועוד. כל זה נעלם משום מה בטקסט. למעשה טקסט האומר שיש ויטמינים ומינרלים רק בירקות ובפירות הוא שקר שמטרתו פשוטה: להראות שרק ירקות ופירות זה בריא. השאר לא. 

הכותבת ממשיכה במסע האדרת המזון הצמחי:

"מרכיב חשוב נוסף במזון הוא השומן. במיוחד חשוב השומן הצמחי, כי הוא מכיל כמה סוגי ויטמינים חשובים... הגוף שלנו אינו מסוגל לבנות את השומן הצמחי בעצמו, ולכן הוא חייב לקבל את השומן הזה מהמזון". 

הכותבת עושה טריק יפה. היא לוקחת מושג מדעי הנקרא "חומצות שומן חיוניות" (אומגה 6 ואומגה 3 הגוף שלנו לא יודע לייצר ולכן אנו מוכרחים לקבל אותן מהתזונה, אם כי מספיקה כמות מזערית מהן כדי לשגשג) והופכת אותן ל"שומן צמחי". זה שקר כמובן. אומגה 3 ואומגה 6 נמצאות בשפע במזון מהצומח אבל נמצאות גם נמצאות במזון מהחי. בבשר, בביצים, במוצרי חלב. אין שום מחסור בחומצות שומן חיוניות אליו עלול להגיע אדם גם אם יאכל אך ורק מזון מהחי. הן נמצאות בכל אשר נפנה.

אבל השקר לא נעצר כאן, הו לא. הכותבת לא מסתפקת כמובן דימיוניים לשומן הצמחי, אלא היא מוכרחה להשחיר את פני המזון מהחי. וכאן מגיע הדבר העיקרי העלול להשפיע על נפשותיהן הרכות של ילדינו. 

"אבל יש גם שומנים לא רצויים, וחשוב שלא להרבות באכילתם: למשל השמן שבצ'יפס, שהוא שמן שמבושל זמן ממושך. גם שומן מן החי כמו זה שיש בגבינה צהובה או בבשר, איננו  נחוץ לגוף, כי הוא סוג שומן שהגוף יכול לבנות בעצמו".

יש פה כבר המצאה חדשה לגמרי של הכותבת: שומן מהחי אינו רצוי למאכל. הוא מיותר, הוא פויה. הוא הנבל הרע מהסרטים שמתגנב לנו לצלחת. ובקצרה: שומן מהחי הוא רע, ושומן צמחי הוא חיוני, וויטמינים ומינרלים יש רק בירקות ופירות ולכן, ילדים, כדאי שתחשבו טוב טוב מעתה לפני שאתם מסכימים לאכול ביצה קשה לארוחת הערב. 

המבחן לא פיגר אחר הכותבת ומחברו התעקש לוודא שהמסרים העיקריים נקלטו היטב. למרבה המזל ביתו של ידידי היא תלמידה מצטיינת (עם כתב יד מושלם בהחלט) ויודעת היטב את האמת שחינכו אותה בבית, אבל היי, היא לפחות קיבלה 100 בהבנת הנקרא.


למזלי ולמזלם, הילדים הפרטיים שלי כבר סיימו את המסע שלהם עם מערכת החינוך היסודית. 

ועדיין, המסע החברתי לא תם. מה שנותר לנו לעשות הוא לקרוא את הטקסטים שהם מקבלים. להתלונן בפני המורה אם התוכן אינו מקובל. לקחת אחריות. להעביר להם את האמת שלכם בעצמכם, כי אחרת האמת היא מה שמספרים להם. (וכן, גם בשנת 2020 משרד החינוך ממשיך ללמד את "פירמידת המזון" האומללה לילדינו במקום לזרוק אותה למגרסת הנייר של ההיסטוריה). 

שנהיה בריאים,

דעאל




Share/Bookmark

By Dael with 2 comments

2 הערות קוראים:

הפחד משומן רווי הוא עדיין הדעה הרווחת... אבל רואים שינוי. צריך פרק זמן די ארוך של הסתגלות בשביל לשנות דעת ציבור - ורוב הסיכויים שבארץ זה יגיע מכיוון הצרכן הסקרן, ותחום המסעדנות, ולא מגופים ממשלתיים ומוסדות.

הערת אגב - לפי דבריך בבלוג הזה לא ניתן כמעט לצרוך אומגה 3 מהמזון (מרבית הדגים מגודלים בבריכות וכל הבשר מוזן סויה)

כדאי לשלוח את הכתבה ואולי גם עותק של ספרך לשרת החינוך המיוחדת יפעת שאשא ביטון. היא הולכת להכניס שינווים בתכני הלימודים ומי יודע איזה יועץ לענייני בריאות לוחש לאוזנה.

הוסף רשומת תגובה