 |
| היינו רוצים |
חברים יקרים,
כן, אני יודע שכולנו רוצים לאכול בשר גראס פד, שליחך עשב ירוק וגעה בהנאה מול נופי הגולן והחרמון, אבל צר לי לאכזב ולא נראה לי שנקבל בעתיד הנראה לעין בשר טרי תוצרת הארץ שמקורו במרעה חופשי. לאחר שיחות שערכתי עם כמה מגדלים בארץ, הרי התובנות העקריות למה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגדל בשר גראס פד בארץ:
- בארץ אין גשם רוב חודשי השנה, כלומר אין די זמן של עשב ירוק. חודשיים-שלושה-ארבעה חודשים זה זמן מועט מאוד כדי להצדיק עסק כלכלי של מגדל שרוצה לייצר בשר גראס פד כל השנה.
- באירלנד העגל יכול להוריד את הראש, לאכול כל היום ולהתקדם מטר אחד בלבד. אצלנו דרושים מאות מטרים, פשוט כי גם כשיש גשם ועשב ירוק, יש מעט יחסית. לכן, עגל המתקיים על תזונה ירוקה בארץ יעלה הרבה פחות במשקל והוא יהיה גם שרירי יותר ואת העסק להרבה פחות כדאי עבור המגדל. 20% פחות במשקל העגל זה כ25% פחות כסף עבור אותו העגל (כי העליה במשקל היא נטו בשר/שומן ולא עצם).
- עגל לשחיטה בארץ עובר דרך מפטמה למשך כשלושה עד ארבעה שבועות, ושם הוא מקבל תערובת דגנים כמובן. אם רוצים שהעגל יאכל עשב ירוק בלבד, יש לארגן לו מכלאה עם די שטח המכיל די עשב ירוק. אבל, שחיטה כשרה אוסרת על סירוס עגלים (עוד סיבה מדוע שחיטה כשרה היא הומאנית ומכבדת יותר את בעלי החיים). לכן עגל לא מסורס ששמים אותו במכלאה רק ירצה לצאת, לרוץ ולחפש לו עגלה או ללכת מכות עם החבר'ה. מדובר בעסק מורכב מאוד למגדל וכאב ראש רציני לעומת מפטמה בה העגלים נשלטים. בשאר העולם מסרסים את העגלים, שלא נדע.
- יש סיכוי לא מבוטל שבשר שגדל כגראס פד יסתבר לבסוף (לאחר השחיטה) כטריפה למשל עם נקב בריאה או כל סיבה אחרת הפוסלת את כשרותו, במקרה כזה מחירו למגדל יהיה נמוך מאוד, מה שמוסיף על הסיכון ומקטין את הכדאיות של המאמץ.
- המגדלים לא משוכנעים בכלל שיש קליינטים שמוכנים לשלם פרימיום על בשר כזה (כולם מוכנים לשלם יותר על סטייק אנטריקוט גראס פד, אבל בעגל יש עוד 400 קילו בשר שהם לא אנטריקוט... ועוד לא המציאו את העגל שכולו עשוי אנטריקוט).
ועדיין, אני חושב שיש מקום וישנה אפשרות לגדל בארץ גם מידה מסוימת של בשר גראס פד. ייתכן שבשר "גראס פינישד" (Grass finished) שהוא מבוסס על עגלים האוכלים עשב כשלושה שבועות לאחר המפטמה, הוא פתרון פרקטי יותר בארצנו. בשר כזה יהנה מכל הטעם של גראס פד, מתוספת האומגה 3 ועדיין יהיה יותר כדאי למגדל ויותר פרקטי בהתחשב במגבלות מזג האויר של ארצנו. בשר כזה יהיה עונתי (סוף החורף), יקר (לדעתי 150-200% יקר יותר מבשר טרי "רגיל"), מועט וכנראה בהזמנה מראש.
אני בעד לנסות לשכנע מגדלים לנסות זאת ולראות אם באמת יש ביקוש והצדקה כלכלית.
ובינתיים אני בעד להמשיך לאכול בשר מקומי ולהתעקש על גידול נאות, תנאים תברואתיים ושקיפות של מגדלי הבקר ובתי המטבחיים בארץ.
מה אתם חושבים?
הייתם קונים בשר גראס פד תוצרת מקומית גם אם זה היה עולה לכם יותר? (תגובתכם תסייע לשכנוע את המגדלים...)
36 הערות קוראים:
התשובה שלי היא די אינטואיטיבית - לא הייתי משלם 100% יותר בשביל גראספד.
למה כשר?!
אני בטוח שיש המון המון שמוכנים לאכול לא כשר, מה שיפתור הרבה מן הבעיות שציינת.
בהחלט כן! תודה על הסיכום. נקודה שעלתה לי בראש - אני לא מבינה הרבה בנתחים, אבל כן יודעת שלרוב איברים פנימיים נמכרים במחיר מגוחך. כחובבת כבד עגל מושבעת הייתי בהחלט מוכנה לשלם פי כמה עבור איברים פנימיים שמחים! אולי זה יעלה את ערכו הכולל של העגל ויעשה את הגידול ההומאני יותר כדאי.
כשרות זה עניין של מחיר נטו. בשר לא-כשר מכניס לחקלאי הרבה פחות כסף מאשר בשר כשר (וגם מחירו לצרכן נמוך יותר), ולכן אם רוצים גידול בשר גראס פד למגדל צריך להיות תמריץ כלכלי. אין לחקלאי תמריץ כלכלי אם הבשר אינו כשר כי הוא לא יוכל לגבות את תוספת הפרימיום במחיר.
העובדה המצערת היא שהמרחב הגאוגרפי בו אנחנו חיים לא ממש מתאים לגידול פרות. לפחות לא לפרות שמיועדות לאכילה. אנחנו נמצאים באזור שמתאים הרבה יותר לצאן.
במקום לנסות ולכפות גידול בקר שהוא גראס פד, עדיף לדעתי לחפש כבשים ועזים שניזונות מעשב - עניין הרבה יותר פשוט, זול וישים. תמיד אפשר להתארגן כמה אנשים ולהמזין מראש כמה טלאים/גדיים בתנאי שהם יגודלו על עשב בלבד
היי דעאל , מה לגבי חציר? האם ניתן להאכיל פרות בחציר בחודשים שאין עשב טרי?
ובכל מקרה אני מוכן לשלם יותר עבור בשר גראס פד, ולא רק אנטריקוט
כמה יותר? אם זה ישאר בטווח מחירים של מרינדו /גיליס עוד בסדר. מעל זה - זה יהיה בשר לאלפיון העליון.
כמה יותר? אם זה ישאר בטווח מחירים של מרינדו /גיליס עוד בסדר. מעל זה - זה יהיה בשר לאלפיון העליון.
יש גם אופציה של האכלה באצות. אצות גדלות מהר מאוד ובתנאים "קשים" יותר. הן עשירות באומגה 3 ואני חושב שזה די קרוב לעשב מבחינת הבקר שאוכל אותן. יש כל מיני פיתוחים בתחום. אפשר לתת את זה כמעט כמו שנותנים תערובת דגנים.
ואיך בדיוק הגעתם רבותיי למסקנה שכשר זה הומאני? אני כנראה פיספסתי משהו ובגדול. אני מציעה ללכת לאתר אנונימוס. הכשרות במסווה הניקיון נתנה פה בארץ מעין גושפנקא להתעללות תעשייתית בחיות כי באמת מעניין לרבנים ת'תחת איך יתייחסו לחיות כל עוד הצוואר צוחצח והחיה לא באמת מתה לפני שכל הדם אזל, בגלל זה יש לבשר פה טעם של איכס. אני לא צמחונית אבל אני מאמינה באתיקה בגידול החיות ובשחיטתן. אני מציעה לפתוח שוק חילוני ואתי לבשר ולא רק לבקר אלא לכל ענפי תעשיית המזון מן החי. גראס פינישד נשמע רעיון ממש טוב אבל כבש יותר. לו רק יכולתי לנטרל את הריח של הכבש כדי שבעלי יואיל בטובו לאכול אז חיי היו פשוטים הרבה יותר.
בשר כשר יכול וראוי שיהיה גם הומאני. חוקי ההלכה מעודדים זאת (למשל איסור סירוס ועוד), אבל לצערנו האינטרס הכלכלי עוור את עיני הרבנות המסואבת, אותה רבנות שעודדה כשרות דווקא לירקות המרוססים בכמויות רעל אינסופיות בעוד שהיה עליה דווקא למנוע מהם כשרות.
לגבי גשם - אנחנו לא המדינה היחידה בה מגדלים בקר גראס פד. כמו בכל העולם, אם אין מספיק גשם מאכילים בחציר שנקצר מראש. יש פתרונות.
לגבי סירוס - לא בכל העולם מסרסים - פשוט מפרידים במכלאות.
בנוגע ל"משתלם" - בכל העולם יש חוות שמוכרות בשר לאנשים שאכפת להם שהאוכל שלהם גדל בתנאים הומניים בשיטת SHARE או קואופ. ככה המגדלים לא נתקעים עם בשר שאינו אנטריקוט/סינטה/פילה והקונים יודעים מה הם מקבלים.
מעבר לכך - יש שוק גם לשאר הבשר - מפעלי בשר, נקניקיות איכות ומסעדות שיעלו על הטרנד של גראס פד.
שני הדברים החשובים ביותר - גראס פינישד הוא בשר גראס פד שלא נשלח למפטמה וממשיך תזונה על עשב - אין כדאיות כלכלית לשלוח לאכילת עשב לאחר פיטום בדגנים - לא משפר את הרכב בשר הפרה ורק יקר יותר.
בהרבה מקרים בקר גראס פד הא בקר שאכל 80% מחייו עשב ונשלח לפני השחיטה לפיטום - זו ההגדרה של משרד החקלאות האמריקאי. ולכן כדאי להתעקש על גראס פינישד.
הדבר השני - כמות הבשר בבקר גראס פד לעומת מפוטם בדגנים אינה פחותה - לבקר גראס פד יש פחות שומן ויותר שריר ואומגה 3.
דבר אחד נכון - עדיף לגדל טלאים באקלים הישראלי - עונתי וגדלים על עשב בלבד (אין פיטום טלאים - לא כלכלי - נשלחים לשחיטה לאחר זמן קצר יחסית)
שוק לא כשר יאפשר קצת יותר אופציות (לא רק חזיר). ארנבות למשל. אפשר לגדל אותן בקלות יחסית וכלכלית זה נראה לי די משתלם בהתחשב שהן מתרבות מהר ואוכלות מעט.
הסכנה לדעתי לחיות בגודל כזה שמאוד קל להישאב ל"יעילות" בתנאי המחיה שלהם=צפיפות לא הגיונית. כמו שקורה לתרנגולות.
וגם אני מצטרף לקריאה להגדיל את נתח הצאן בצריכה שלנו, הרבה יותר יעיל ומקומי.
מה עם לחץ דם??!!
תזונה עם כל כך הרבה בשר מעלה לחץ דם. התפרסמה כתבה מצוינת בYNET שמסבירה בדיוק איך להימנע מלחץ דם גבוה,
ראו סעיף 5!
שמן זית ולא רווי!
לקריאה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4326464,00.html
שלום אנונימי מודאג.
ראשית אמליץ לך מכאן ולהבא לא להסתמך על כתבות בYNET כמקור לבריאותך.
שנית, מאיפה אתה מסיק שבשר מעלה את לחץ הדם לא ברור לי. זה לא קשור לכתבות שהבאת ובכלל, שתי התרבויות שאוכלות יותר שומן מכל תרבות אחרת (האינואיים בצפון ובני הטוקלאו בפסיפיק) לא מכירות את המחלה הזו כלל.
שלישית, שמן זית כולל גם שומן רווי, גם רב-בלתי רווי וגם חד-בלתי רווי. כימיה.
רביעית, אנו גם בעד צריכת שמן זית. אתה יכול להיות רגוע. המכירות שלך ימשיכו.
לגמרי! אני גם ככה קונה בשר אורגני מחנויות אורגניות או בשר ממרינדו שמגדלים את העדרים שלהם ברמת הגולן ונמצאים רוב היום במרעה... אז נראה לי שלי לא יהיה הבדל במחיר בכלל- במקרה הגרוע זה 100-110 ש"ח לקילו, במקרה הזול 60-70 ש"ח לקילו. אני לגמרי בעד! אני גם אשמח שסוף סוף לא יפרידו בכלל בין העגלים והטלאים לאימהות שלהם. כרגע, במרינדו לפחות, מפרידים ביניהם אחרי כמה ימים של הנקה. אם כבר דואגים לגידול הומאני יותר, אני רוצה שגם זה יהיה חלק מהעניין.
אנונימי. הבלוג הזה ואחרים כמותו בדרך כלל מכילים די הרבה מידע מפוסטים ודיונים קודמים. טענות כל כך כלליות שפונות למהות הבלוג כבר נידונו יותר מפעם.
אנא ממך, עשה חיפוש, קרא מעט את עמדת הבלוג בנושא, לפני שאתה מביא מקורות "אמינים" כמו YNET.
אם אתה קורא טוב אנגלית- כאן יש המוווון מידע- www.marksdailyapple.com
איזו תמונה יפה, מקסימה!
אגב סתם לידע כללי:
הפרות של תאילנד רועות ככה באחו (לפחות באזורים שבהם הייתי), ראיתי אותן מקרוב והן רזות! באמת, רזות! אבל אפעס, מה תגידו לזה שכל החלב שם הוא 4% ולא אחוז שומן אחד פחות?
תשובה: אין עיבוד מיותר והפחתה של אחוזי שומן.
הפרות רזות שם כי זו מסת הגוף הטבעית שלהן (הן נראות קצת כמו סוסים). החלב שמן כי זה אחוז השומן הטבעי שלהם.
והטעם? הוי, הטעם.... מי שלא שתה חלב 4% של פרות מהאחו לא שתה שמנת ענוגה מתוך כוס ימיו!!
תודה הלי. הזן של הפרות במזרח שונה. אחוזי שומן נמוכים יותר, בשר טעים פחות ויש להן מעין "דבשת" וקרניים ארוכות יותר. מאידך הן יותר עמידות למחלות ולמזג אויר חם. בגולן יש ניסיון לשלב קו דם שלהן בעדר אנגוסים (שרגישים מאוד למזג האויר החם כאן).
אינני מבין, אם כאן בארץ זה לא כלכלי, מדוע לא לייבא מחו"ל בשר שגודל על עשב? וכמו כל דבר בזמנינו. אנחנו לא מגדלים ולא מייצרים דברים רבים בארץ שזול יותר לגדל ולייצר בחו"ל. בשביל מה לשלם כ"כ הרבה על דבר שאפשר לקבל בזול בחו"ל, וגם בלי פשרות.
גם בפינלנד לא משתגעים לגדל תפוזים, כי האקלים שם לא מתאים, אלא קונים מאיתנו. אם כאן לא מתאים לגדל בקר על עשב, למה לעשות שמיניות באויר?
דעאל, למה כתבת שאתה ממליץ לקנות בשר מקומי? למה לא עדיף יבוא?
ביבוא מחו"ל גם הכשרות פחות מייקרת. כי גם אם הבקר נטרף מכל סיבה שהיא, הוא עובר לשוק הלא כשר.
כן, אין שום סיבה שלא נשחט בצרפת ואם יצא טריפה נמכור למוסלמים (חלאל)
http://www.drmcdougall.com/misc/2012nl/jun/paleo2.htm
תודה על הלינק אנונימי טבעוני יקר. המאמר ההוא (שאני מכיר מזמן) של ד"ר מק'דואל הוא דוגמא נפלאה להתייפיפות והתנשאות מערבית ועוורת שלא מעט מבני קהילתך לוקים בה.
כבר הכותרת מעוררת גיחוך: "תזונת הפליאו היא לא תרבותית!". אומר הד"ר הלבן בחליפה, אביר התרבות המערבית בעיני-עצמו. וכותרת המשנה אומרת "הלא התזונה הזו היא דוחה". ובהמשך: "הרי הם אנשים שאוכלים מח עצם ומח(!), הלא כולנו חושבים שזה דוחה".
וואללה.
גם העובדה שבחלק משבטי הציידים לקטים היו עדויות לקניבליזם היא סיבה טובה בעיניו לפסול על הסף את תזונת הציידים הלקטים כולה שכן היא פסולה אתית. מה שמשעשע ביותר הוא ששנייה אחר כך הוא מתהדר באנשים "חשובים לתרבות" כמו אלכסנדר מוקדון וג'ינג'יס חאן שהתבססו על תזונת דגנים.
אין ספק שג'ינגיס חאן היה איש מוסרי ואוהב אדם שראוי ללמוד ממנו תזונה ולא מאנשי פפואה ניו-גינאה חסרי התרבות, חברי ההשכלה והחליפות שהולכים כמעט ערומים, חיות אדם שכמוהם.
זהו הלך רוח גזעני, פרימיטיבי במובן הכי עמוק - התנשאות שאפיינה לפני מאה שנים את התרבות האירופאית ביחסה לכל התרבויות האחרות על פני כדור הארץ אבל כבר חשבנו וקיווינו שהלך הרוח הזה חלף ועבר מהעולם יחד עם הקולוניות והמיסיון.
אבל מסתבר שהמיסיון רק החליף את הצלב בדגנים אבל מבחינת ה"כומר" מק'דואל יש עדיין פרימיטיבים שם בחוץ, המתכוונים לאכול עצמות וחלקי פנים, ומק'דוגל אביר הצדק יצילנו מחוסר התרבות הברברי הזה.
ואם אתה ממש רוצה, אפשר לעבור שם גם טענה טענה "מחקרית" ולראות עד כמה הן מעוותות מציאות במקרה הטוב ושקריות לחלוטין במקרה הרע. (שים לב שההפניות שלו לכתבי עת אקדמיים הם ל"הערות" או "למכתבים" ולא למאמרים אמיתיים. סתם קטע)
כתבה על זה מזמן ויפה ממני מליסה מקוון.
פשוט קראתי את המאמר ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות...
מה זה הטענות האלה על תזונה "דוחה"? זה טיעון מדעי?
ושוב פעם הסיפור עם השומן רווי סותם העורקים במשפט אחד? הבחור עדיין תקוע בשנות ה-50 עם הקטע הזה.
ושוב, אותו סיפור על זה שרב הקלוריות של האדם הגיעו מהצומח! בחייאת! הוא בדק פעם כמה "צומח" כזה (לא דגנים וקטניות שלא היו אז) דרוש כדי להחזיק בנאדם בבריאות טובה? במקום לצוד אייל אחד ולסגור סיפור לשבוע.
למה כל כך ממהרים לזלזל ביכולת האדם הקדמון להשיג בשר? הרי הוא היה כל כך טוב בזה שהוא למעשה הכחיד כמעט את כל היונקים הגדולים.
בקיצור, בעולם מפוכח ומתוקן בעתיד, יקראו מאמר כזה וידברו על כמה בורים היינו פעם.
דעאל, ככה אני רוצה שהם יגדלו גם בארץ
http://www.youtube.com/watch?v=qCn_0Rkpoh0
שלום דעאל,
לכאלו שלא באו מבית דתי (מה שהלך במקרר בית הוריי), מה זו שחיטה כשרה?
ראה בוויקי: http://alturl.com/hvbvv
דווקא בקישור שצירפת כתוב "מספר מדינות אוסרות על כך בחוק בטענה שהיא גורמת סבל מיותר לבעלי החיים".
אני מבולבל כעת. אצלך בתחילת הפוסט נכתב שהיא דווקא הומנית.
אנונימי יקר. לא ברור לי מה מטרתך והאם אתה מיתמם או בור. אם אתה שואל כדי להציק - חפש חברים במקומות אחרים. אם אתה שואל כדי לדעת - אהלן וסהלן. שחיטה זה לא כיף. לא כך ולא אחרת אבל היא חוק טבע וחלק ממחזור החיים. ההלכה היהודית קבעה הרבה סייגים וחוקים לשחיטה שמטרתם להבטיח יחס הוגן לבעלי החיים. אי סירוס הוא רק אחד מהם. איסור על דיקור בטן הפרה כדי ל"שחרר אוויר" (מה שעושים דרך קבע בוקרים באמריקה) הוא דוגמא נוספת, או המושלמות הנדרשת מסכין השחיטה ועוד בלי סוף. כן, יש מדינות שמעדיפות הרג בעזרת מסמר למוח בטענה שהמוות כך מהיר יותר. אוקיי. אני בעד השיטה שלנו. ותיקה, פשוטה ועובדת. אני גם לא מתרשם במיוחד מטענות מוסר המופנות אלי ממדינות אחרות (למשל גרמניה). בכל מדינות העולם מותר לשחוט שחיטה כשרה. אפילו באיראן.
אני הייתי בכייף משלמת מחיר כפול בעד בשר שגדל ונשחט בתנאים הומניים. אני גרתי באנגליה 12 שנים (מהם הייתי צמחונית כ-7 שנים) ובשאר הזמן קניתי בשר (בקר וכבש) מחוות שגידלו את הבשר בעצמן. איכות החיים של החיות היה גבוה יחסית, וגם הפגיעה בסביבה היתה נמוכה יחיסית לגידול אינטנסיבי. אז כן, שילמתי יותר אבל הייתי מרוצה. מחפשת בנרות מקום דומה לקנות בשר בארץ - האם יש???
דעאל יצא לי לקנות מיבואן בשר grass-fed מארגנטינה בזיל הזול.
כמה הוא יותר בריא מבשר רגיל ומה עם כמות האומגה 3 שבו? היא כמו דגים?
הי דעאל,
ראשית, תודה שהצפת את הנושא הזה. אני מסכימה איתך שחשוב שכולנו נבין איך הרצונות שלנו מתיישבים (או לא) עם המציאות הכלכלית אותה חיים המגדלים.
הרשה לי לתקן אותך על מספר אי דיוקים:
1. השהות במפטמה של העגלים היא לא שלושה עד ארבעה שבועות כמו שציינת. היא נעה בין חמישה לשבעה חודשים. תלוי במועד ההמלטות.
2. העגלים המיובאים חיים מאוסטרליה ברובם עברו סירוס. עגלים אלו עוברים בארץ את הפיטום במפטמה ואח"כ הולכים לשחיטה. הם כשרים (אלא אם כן נמצא כמובן שאינם כשרים משיקולים אחרים אבל זה לא בגלל הסירוס).
3. הסירוס עצמו הוא לא בהכרח "לא הומאני". יש דרכים לעשות זאת באופן שהפגיעה ברווחת בעל החיים היא מינימלית ורגעית. יש הרבה נקודות אחרות שלא התייחסת כאן שהן חלק מהמציאות היומיומית של העגלים שפוגעות הרבה יותר ברווחתו מאשר הסירוס.
4. גראס פד יכול להיות בצורת מתן מזון גס במפטמה, כך שאין צורך לארגן לבעלי החיים "שטחים" שירעו. יחד עם זאת, כיום לא סביר שמגדלים יעשו זאת כי העלות של מזון גס איכותי היא מאוד גבוהה: עולה יותר מגרעינים לטון מזון ובנוסף תורמת פחות לעלייה במשקל כך שה"הפסד" הכלכלי הוא כפול.
לגבי הקריאה שלך להבין איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם עבור בשר גראס פד/ הומאני. אני מברכת על הקריאה ואשמח לראות אנשים שכמותך העוסקים בנושא מנסים להבין את מלוא המשמעות של הקריאה הזו: אי אפשר לגדל בשר "הומאני" באותה רמת תפוקה הקיימת כיום בגידול התעשייתי. כל אלו שקוראים להפסקת הגידול התעשייתי (בגלל השפעותיו השליליות על רווחת בעלי החיים, איכות הסביבה ובריאות הציבור) בעצם קוראים לצמצום צריכת הבשר (פר קפיטה), הורדת הכמויות המטורפות הנצרכות של מזון לא איכותי מן החי והחלפתו בצריכה של מזון איכותי מן החי כך שנעריך כל חלק מבעל החיים שנתן את חייו עבורנו.
גם אני מוכן לקנות גראס פד ...
אנ גם מוכנה לשלם יותר על בשר שיהיה מגידול הומני יותר, בריאר יותר, וגם כשר, אבל חשוב לי לומר שלא הייתי רוצה לשלם יותר רק בגלל שזה כאילו אופנתי וז המגדלים יתפסו על זה טרמפ וסתם יעלו מחיר יותר מידי, אלא אני מוכנה לשלם רק מעט יותר על זה ששיטת הגידול הזאת עולה להם יותר
מוכן לשלם יותר על גראס פד.חד משמעית.
הוסף רשומת תגובה