 |
| ארנה ויפעת, בתמונה של שרון צור מתוך mynet |
למה לא להנות מזה.
הכל התחיל בשבע בערב, או אז אשתי אמרה לי שיש את ההופעה, ושהיא הולכת, ושכדאי שאבוא גם.
בלי לתת לה או לעצמי הסבר טוב למה ומדוע, אמרתי לא. לא רציתי.
אמרתי, תלכי את.
אני הרי מכיר את הנשים האלו, את ארנה ואת יפעת. שתיהן גרות ביישוב שלי, כמעט שכנות, ואת הילדים המיוחדים שלהם אני רואה מדי פעם ויודע כמה זה צובט בלב.
אחרי עוד רבע שעה, אמרתי לעצמי שבעצם אין סיבה אמיתית שלא אלך. כי השורש של כל המנעות הוא פחד. הפחד הקיים אצל כל אחד מאיתנו מהמקום הזה, מקום של עצב אינסופי ובלתי ניתן לריפוי. מקום של חרדה בסיסית: הדאגה לשלום ילדיך. כל מי שהוא הורה מכיר את התחושה: ילד הוא האושר הגדול ביותר, אבל גם הפעם הראשונה שאנו חשים דאגה אמיתית.
כשענבר, בני השלישי נולד, דרך פלא יצאה כף היד שלו קודם ליציאת הראש. כף יד קטנה וחמודה, ורודה ומקופלת, ושני חריצים ברורים נראו בחלקה הפנימי. המחשבה הראשונה שעברה במוחי כשראיתי את היד היתה דווקא "הוא בריא!" שכן ידעתי שלבעלי סמונת דאון יש פס אחד לרוחב כף היד ולא שניים כמו אצל כולנו. בלי לדעת ובלי משים הוא הושיט את כף ידו להרגיע ולספר ללא מילים שהוא בריא ותקין. אבן עצומה של חרדות לא רציונליות נגולה מלבי. תודה לאל, גם הילד הזה שלנו הוא בריא.
הילדים שלי בריאים ואני אעשה ועושה כל שביכולתי לשמור על המצב הזה כך, אבל לא לכולם שפר המזל וארנה ויפעת מספרות על הזווית הזו בדיוק.
ובלשונן: מה קורה כשאתה מתכנן לנחות באיטליה אבל נוחת במדינה אחרת, ושם אתה תקוע לעולם.
בלי מלודרמות, בלי סיפורים מורכבים, אבל גם בלי הנחות, הן חושפות את עצמן ואת ביתם ומכניסות את הצופים לתוך המערבולת הרגשית והפיסית שכל משפחה לילד עם צרכים מיוחדים מוטלת אליה בעל כורחה.
בין סיפור לסיפור הן גם יושבות ושרות, והשירים מקבלים משמעות חדשה וכח עובר מהן אל השירים ומהשירים אל הקהל. הן שרות את "ילדים זה שמחה" של שלמה בר והברירה הטבעית ואתה יודע שהשמחה הזו מהולה בהרבה עצב לפעמים, והן שרות את "כולנו זקוקים לחסד" של נורית גלרון ואתה מבין למה, והן שרות את "שיר שיביא לך אהבה" של לאה שבת וגלי עטרי שמתחבר היטב לשם של המופע.
את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך שנדחקה
זה מאז וזה עכשיו
את יודעת מה חסר
ותגלי איך
להביא את זה עכשיו
בשבילך
בשבילך
והן שרו את זה עם חיוך, אוחזות ידיים,
ואני ישבתי בחושך
וברכתי על הטוב שיש לי
ודמעתי.
2 הערות קוראים:
מרגש. תודה על השיתוף.
מה שאיל אמר
הוסף רשומת תגובה